בית הפסיפס בצ'יזוויק, מערב לונדון The Mosaic House in Chiswick, הוא גם בית פרטי וגם פרויקט אמנות רחוב שיצרה האמנית Carrie Reichardt. הבית מחופה כולו בפסיפס, מעשה ידיה וידיהם של כמה מאמני הפסיפס הטובים בעולם, שרצו לתרום לפרויקט זה, שהחל בשנות ה-90. רייכרדט יזמה את הפרויקט, כדי להשתחרר מהתלות בגלריות לאמנות ומדרישותיהן. הבית בכלל מלא בהצהרות פוליטיות ורוח החופש - היצירתי וזה של האדם, מנשבת בכל פינותיו.
רייכרט עצמה, בת ה-56 ואם לשלושה, בילתה 25 שנה בכיסוי ביתה בן חמשת חדרי השינה, ב-Fairlawn Grove, בפסיפסים הצבעוניים, עם עיצובים המתארים את סיפור האירועים שקרו במהלך חייה ועיצבו אותם. היא מגדירה אותו כיצירת אמנות המהווה אוטוביוגרפיה של חייה, כמו “קעקוע אוטוביוגרפי”. כך למשל, כתובת מפסיפס על אחד מקירות הבית, מכריש “הרבה אנשים לנו כאן ואולי חגגנו בצורה קצת מוגזמת”.
מול הבית היא הציבה שני רכבים, מכוסים פסיפס, טנדר ומונית, שרכשה ממוזיאון התחבורה של קובנטרי.
״כל יום אנשים שעוברים על פני הבית, עוצרים כדי להסתכל עליו. נאלצתי לכסות את החלונות שלי כדי שלא יוכלו לבהות פנימה. יש קבוצות של תיירים בחוץ שכל יום מצלמות”, היא מתלוננת. כעת היא פותחת את ביתה (ששוויו כ-1.6 מיליון ליש”ט) לציבור וחושפת בגאווה את ביתה כתערוכת אמנות בעצמה.
היא מספרת ״התחלתי ליצור פסיפס ב-1997. התחלתי לאט, קצת בגינה האחורית – ואז התאהבתי בו לגמרי. הבנתי שזה העתיד שלי, כי זה עשה כל כך טוב לבריאות הנפשית שלי ואז התחלתי ליצור פסיפסים בחזית הבית שלי. נמאס לי לגמרי מכל האנשים שאומרים לי מה אני יכולה ומה אני לא יכולה לעשות, כשיצרתי אמנות למקומות כמו ספריות ובתים, אז החלטתי שאני פשוט אצור אמנות פסיפס על הבית שלי ואף אחד לא יוכל להגיד לי מה לעשות. התחלתי עם הכניסה לבית והמשכתי משם. התבדחתי שזה ייקח לי 20 שנה לעשות וזה באמת קרה”. חתול הצ’שייר מאליס בארץ הפלאות, יושב על אחד מקירות הבית ומסכים איתה “אני אמן, הכללים שלך לא חלים עלי”.
היא טוענת שלשכנים ברחוב – שם חלק מהבתים נמכרים ב-3 מיליון ליש”ט, אין בעיה והם אוהבים את היצירות הצבעוניות.