כך עשויה להיראות העיר ההולנדית בשנת 2120: העיר ההולנדית Arnhem משנה את המתווה התכנוני שלה, כדי להגן על עצמה מפני שינויי האקלים הקיצוניים, שיטפונות וגלי חום.
במסגרת תוכנית לעשור הקרוב, 10% משטחי האספלט בעיר יוחלפו בדשא וירק, כדי לסייע בפיזור חום ולשפר את ספיגת הגשמים. העיר שואפת לספוג 90% ממי הגשמים לאדמה במקום שיזרמו לביוב. Arnhem שוכנת בגובה 13 מטרים מעל פני הים והעיר סבלה מהצפות חמורות בשנים האחרונות, בו בזמן שהבצורת ייבשה את הפארקים שלה. מעתה, עצים ישתלו לאורך הכבישים כדי לספק הגנה מפני השמש ואזורי “התקררות” מוגנים, שבמרכזם בריכות, יוקמו ליד כיכרות ומרכזי קניות. “עלינו להתאים עצמנו לשינוי האקלים המתחולל כעת”, אומרת ראשת העיר Cathelijne Bouwkamp.
בעיר בת כ-150,000 תושבים בחבל גלדרלנד ההולנדי, אזור אירופי שכרבע משטחו נמצא מתחת לפני הים, בשנים האחרונות גשמים עזים הציפו חלק גדול מהעיר והטמפרטורה עלתה מעל 38 מעלות צלזיוס, מה שהוביל לבצורת חמורה. העיר ההולנדית כבר החלה לפעול לתיקון המצב, אזור רחב ידיים ליד נהר הריין עוצב מחדש כפארק ציבורי במישור הצפה, שימושי כמאגר להכיל מים במהלך סערות, בעוד שחלק מהחזיתות של הבניינים כוסו בירק.
העיר גם תעודד את האזרחים להוסיף ולהגדיל את השטחים הירוקים בנכסיהם. “כעיר אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד”, אומרת Bouwkamp “רוב שטחה של העיר אינו מרחב ציבורי, אלא רכוש פרטי. לכן, כדי להניע אנשים להצטרף אלינו, נסבסד יוזמות שכונתיות. יש לזה גם אפקט חברתי: יותר לכידות חברתית”.
העיר גם פועלת לצמצום פליטת גזי חממה, כדי להגביל את ההשפעות של שינויי האקלים שכבר מתרחשים. כך הפכו את הדיור החברתי משנות החמישים למבנים של אפס אנרגיה הפועלים על אנרגיה סולארית ומשאבות חום במקום דלק ממאובנים.
אבל עכשיו ארנהם תלך רחוק יותר.
בתים צפים, מכוניות בנהיגה עצמית, נחלים עם מפלים וירק במקום אספלט. ברוכים הבאים לעיר בשנת 2120. באוניברסיטת Wageningen תכננו תרחיש לעיר העתיד Arnhem, כדוגמה, במטרה לאתגר ערים להתחיל להתאים עצמן לאקלים השתנה לטווח ארוך.
אם תרכבו על אופניים בארנהם ובסביבתה בשנת 2120, תמצאו שהכל סביבכם מוקף ירוק. העיר החדשה והעיר ההיסטורית יפגשו עם הטבע. מסביב יזרמו נחלי מים מלאכותיים, מפלים ורוח רעננה תנשב בין הבניינים המכוסים בירק. הנוף הבנוי לאורך הנהר ישתנה ללא הרף לאורך כל השנה והוא יעלה וירד עם מפלס המים. כאשר מפלס המים גבוה, הבתים יצופו. החוקרים מבקשים להראות כיצד אנחנו יכולים לעבוד עם הנוף במקום להילחם נגדו. “לא ננצל יותר את המערכת הטבעית, אלא נשתמש בפועל בתהליכים טבעיים ובטכנולוגיה כדי לחזק את הנוף”, אומרת פרופסור לאדריכלות נוף.