מבנה נטוש במכון וייצמן, הוכשר למעונות סטודנטים, עם תוספות בניה מעטות, שמירה על ערכי המבנה וצורתו המקורית על כל פרטיו.

עבר
מבנה מעונות הסטודנטים על שם צ’רלס קלור, תוכנן על-ידי אדריכל אריה אלחנני, עבור מכון ויצמן למדע בשנת 1963 (את המבנה בנתה חב’ סולל בונה). לבניין שלוש קומות מעל קומת עמודים חלקית ומרתף עם חצר אנגלית, המאווררת מכיוון דרום ומאפשרת כניסת אור לקומה התת-קרקעית.
במקור, שימש המרתף כחדר אוכל, אך במשך השנים שונה ייעודו והתווספו לו חדרי מגורים לסטודנטים. בשל מיקומו בגבול המכון ושכונת מגורים בעיר רחובות, מתקיימת בו סיטואציה אורבאנית-אדריכלית ייחודית. המבנה הוא אירוע עירוני חד פעמי עבור המבנים במכון ויצמן, בו ניצבת חזית הבניין ברחובה של העיר (רחוב הנשיא הראשון) ומתאפשרת כניסה רגלית למכון דרך המבנה בתווך שבין המכון לעיר רחובות.
מכאן שלמבנה שתי כניסות ראשיות. אחת, מרחוב הנשיא הראשון ושנייה, דרך גן מרשים בתוך מכון ויצמן. כך, המבנה זכה בשתי חזיתות ראשיות, המטופלות בהקפדה וזוכה לחשיפה מקסימאלית, הן לעיר והן לבאי המכון.
סגנון הבניה של המבנה הוא ברוטליסטי, האופייני לשנים אלו בקרב האדריכלים בישראל
ובנוי מחומרים אופייניים לתקופה: בטון חשוף, עץ, זכוכית, יציקות טרצו וקיר חלוקי נחל. קומת הכניסה משמשת כשטח ציבורי משותף, פתוח ברובו בפתחים מזוגגים כלפי הגן בצד מכון ויצמן. במרכז המבנה פטיו גדול הבנוי במפלס הקומה השנייה ומשמש שטח פתוח המאוורר את חללי המדרגות והמסדרונות. שני גרמי מדרגות פתוחים (משני צדי הפטיו הפנימי) משמשים את דיירי המעונות. מעלית מקורית שהגיעה לקומה האחרונה בלבד (שמשה את תורם המבנה, קלור, ואורחי המכון). במשך השנים שונתה קומה זו והפכה למגורי סטודנטים.
בקומת הכניסה מרוכזות הפונקציות הציבוריות המשותפות: חדר קבלה/אב בית, מבואה, חדר מוזיקה. באזור ההסבה קיר פיסולי מרשים של האמן דני קרוון, שאמור היה להיות מואר דרך חלון גג (סקיילייט), אך זה כוסה ונסתם בשל דליפות מים ואין האור חודר פנימה במשך היום.
בחזית המבנה הפונה אל המכון, תוכנן “גן גסטטנר” בידי אדריכלי הנוף יהלום-צור, שתכננו את רוב השטחים הפתוחים במכון.

עתיד
לאחר שנים בו עמד המבנה נטוש וחסר שימוש, החליטה הנהלת המכון למסור לאדריכל שמואל פוטש את תכנונו של הבניין והכשרתו למגורי סטודנטים בסטנדרטים עכשוויים. הדבר חייב שינוי מהותי בתוך המבנה ואספקת שירותים ומקלחות לכל חדר וחדר, וכן עמידה בדרישות בידוד אקוסטיות טרמיות וסביבתיות. אתגר השימור העיקרי היה, לאפשר תוספות בניה מעטות על גג המבנה, תוך שמירה על ערכי המבנה וצורתו המקורית על כל פרטיו.
הפטיו תוכנן מחדש בכדי לאפשר החדרת אור ללובי הכניסה ותאורה טבעית לקיר המפוסל – יצירתו של האמן דני קרוון. כל הבטונים החשופים טופלו בטיפול “כירורגי” ושוקמו מבלי לפגוע בטקסטורת הבטון החשוף המקורי. מירב הפריטים החיצוניים המקוריים כגון תריסים, ציפויי עץ בקירות המרפסות, מעקות בטון ופרטים אחרים, נותרו במקומם ועברו ניקוי וטיפול שימורי מוקפד.
האתגר העיקרי בשימור מבנה חשוב זה, היה שימור המשטחים הרבים של הבניין החשוף, המהווים את הסממן האדריכלי העיקרי של סגנון התקופה.

Potash Architects‎‏

שיפוץ בנין מעונות הסטודנטים ע”ש צ’רלס קלור במכון ויצמן
תוכנן ע”י האדריכל אריה אלחנני בראשית שנות ה-60.
הבניין שהוכרז לשימור ע”י עיריית רחובות, שופץ במסגרת תוספת חדרים וגרעין ממ”דים
ושדרוג המערכות הטכניות במבנה.
התכנון נעשה בשיתוף עם אדריכל השימור אמנון בר-אור, אדריכלית הפנים תמר קרנר
ומתכננת התאורה נועה לב. צילומים: ליאור אביטן

תחילת הפרויקט: 2011
סיום הפרויקט: קיץ 2014
מזמין העבודה: מכון ויצמן למדע
אדריכלות: אדריכל שמואל פוטש
מנהל הפרויקט: אפשטיין ניהול פרוייקטים

‏