קונטרסט צבעוני דרמטי, תכנון רווי ניגודים ושילוב מושכל בין אטום ומסוגר לפתוח וחשוף לאור הטבעי ושמירה על קשר הדוק ובלתי אמצעי בין חללי הפנים והחוץ הם רק חלק ממאפייניו של הבית במושבה בשפלה שתוכנן על ידי האדריכלים הילה ודן ישראלביץ’.
יצירת קשר דינמי בין חללי החוץ והפנים, הוא אולי המוטיב הבולט ביותר בבית הפרטי שנבנה על חלקה במושבה הפסטורלית שבשפלה. בבית, ניכרת התייחסות להתאמת המבנה למגרש הנתון ולסביבתו הטבעית, כמו גם שזירת אלמנטים חוויתיים ובולטים, תצורות יחודיות של חומרים, פרטים ומוטיבים.
הבית תוכנן עבור בני זוג וארבעת ילדיהם, על מגרש של כ-450 מ”ר וחולק לשלוש קומות המשתרעות על פני כ- 320 מ”ר בנויים. כבר בשלב התכנון הקונספטואלי, הוחלט על יצירת צירי מבט פתוחים, שיאפשרו דיאלוג אמיתי בין חוץ לפנים והם אלה שיוצרים למעשה את החוויה הייחודית בבית. המבנה תוכנן כקוביה בעלת ממדים ומישורים משתנים. חלונות הסרט שבין קומת הכניסה לבין קומת המגורים שוברים את המסה ויוצרים מראה גרפי מוקפד וייחודי.
לאורך שלבי התכנון ניכר שימוש בפרטים הארכיטקטונים, ככלי המשרת פונקציה תוך ניצול מירבי של השטח הנתון. קדמת המגרש שימשה לתכנון פאטיו המהווה מעין מבואה חיצונית. הפאטיו חוצץ בין המרחב הציבורי לממד הפרטי של פנים הבית. מצד אחד מגונן על השוהים בבית ומאידך יוצר דרמה ועניין לאלה הבאים מבחוץ. בכך הוא מהווה אתנחתא בין הכניסה מהרחוב לחלל הציבורי ומאפשר את חשיפת החללים עם הזמן ובשלבים מתוזמנים היטב.
מבואת הכניסה החיצונית משמשת כמוטיב מרכזי בבית. נעשה בה שימוש בחומרים בעלי מראה טבעי, מחוספס וטקסטורלי: חלוקי הנחל השחורים מהווים קונטקסט למדרכי הבטון ולעצים הירוקים שננטעו בתוך כדים גדולים ומרשימים. כל אלה מהווים את התפאורה בהיכל ארכיטקטוני והדרמטי, שנישא לגובה של כשבעה מטרים. את פני הבאים מכיוון הרחוב מקדמת סבכה (משרבייה) ורטיקלית המיתמרת לגובה המבנה כולו. היא עשויה ברזל צבוע לבן, וניכנת במראה דינמי ותלת מימדי כמצידיה קירות בטון מאסיבים ואטומים.
תפקיד הסבכה כפול – מעבר לממד הויזואלי המרשים, היא מסייעת ביצירת דרמה בה “רב הנסתר על הגלוי”, מטשטשת למעשה את המתרחש מבעד לפאטיו ועדיין מאפשרת הצצה לתוכו. לאחר הכניסה לפאטיו, נפתח החלל בדרמתיות והופך מחלל צר לחלל רחב וחושף את חזית הכניסה השקופה המשקיפה לחלל הציבורי הפתוח שכולל את המטבח, פינת האוכל וסלון, עם דופן ויטרינת זכוכית לכל אורך המבנה המשקיפה אף לבריכה ולחצר האחורית.
דופן הזכוכית חולקה לחלקים שווים על ידי רלסים מפלדה בגוון שחור שמהווים קונטרסט לחזית הבהירה ולזכוכית השקופה. ככל, החזית והחלל הציבורי שנשקף מבעדה מעידים על סימטריה. ממש מול הדלת ניצבת פינת האוכל במראה כפרי עשויה עץ אלון בגוון טבעי ואחד מתפקידיה הוא לשבור, ולא במעט את המראה המוקפד והנקי ששולט ברחבי הקומה. היא גם זאת המגדירה את חלל ה-OPEN SPACE – מצידה האחד המטבח ומצידה השני הסלון.
המטבח גם הוא מספק כקונטקסט צבעוני דומיננטי. חזיתו הגבוהה עשויה זכוכית לבנה, כוללת את מוצרי החשמל ומשמשת לאחסון. מולה, ובסמוך לפינת האוכל אי צבוע בתנור בגוון שחור גרפיט בגימור מט. גופי התאורה שמעל האי, כמו גם פינת האוכל, משלבים עץ ומתכת ושומרים על הקו הסימטרי ומספקים מימד ויזואלי גיאומטרי ותלת מימדי.
בסלון האינטימי מערכת ישיבה במראה רך ומפנק. השזלונג בגוון החרדלי מהווה נקודת צבע בתוך הצבעוניות המונוטונית. השולחנות הגיאומטרים מיצרים ניגודיות אל מול שטיח הפאצ’ים בגווני כחול, תכלת עם נגיעות של חום. בסמוך לסלון גרם המדרגות שמוביל לקומת המגורים שתוכנן בכוונה תחילה בפינה צדדית על מנת לשמור על התכנון הפתוח של קומת הכניסה.
הויטרינות הגדולות שתוחמות בין קומת הכניסה לחצר האחורית מאפשרות גם קשר בלתי אמצעי בין שני החללים. כך נוצרת סימביוזה בין השניים, הם משרתים האחד את השני וכך נוצר בכל פרוייקט מרחב מואר ואוורירי. הן משמשות כחציצה כבר במפגש בין הפאטיו החיצוני לחלל הציבורי ומאפשרות הצצה ראשונית לעתיד לבוא. הן אלה המחליפות את תחושת האינטימיות של מבואת החוץ, מחליפה תחושת פתיחות מרעננת ודינמית. תצורת המבנה איפשרה יצירת פרגולה בנויה מרחפת שמסווה צל מעל פינת הישיבה החיצונית. אותה פרגולה מהווה למעשה גם ריצפת קומת המגורים שמעל.
בעוד קומת הכניסה חופתה ברובה בקירות זכוכית הפונות אל הגינה, קומת המגורים מאופיינת בחלונות סרט היוצרים המשכיות וזרימה ועם זאת מאפשרים תחושה אינטימית ומחבקת כמתבקש. היא כוללת את סוויטת ההורים, שניים מחדרי הילדים, חדר עבודה ובמרכזה פאטיו שמחבר סביב כל הפונקציות.
המעבר בין שני חלקי הקומה מתבצע אל מול עם שני קירות זכוכית. דופן אחת יוצרת תחימה בין הפאטיו המרכזי והמעבר, והשניה מהווה קיר זכוכית הפונה לפאטיו הקדמי. ההליכה בפאטיו חוייתית. הנוף שנשקף משתי הויטרינות השקופות הוא של גינות ירוקות ופורחות – האחת במפלס הקומה עצמה והשניה במפלס קומת הכניסה.
אדריכלות ועיצוב: דן והילה ישראלביץ’, ישראלביץ’ אדריכלים
צילום: עודד סמדר
