דברי המארגנים: מדינת ישראל נמצאת במלחמה מתמשכת מאז הקמתה. המערכה המתחוללת בשנה האחרונה, אותתה לחברה הישראלית כי מדינת ישראל נמצאת תחת איום קיומי. משפחות חיילי הסדיר והמילואים נקראו לדגל בצורה אינטנסיבית, ההתגייסות האזרחית והצבאית תהיה משמעותית לאורך השנים הבאות והשגרה הצבאית והאזרחית זולגות זו אל זו. מציאות זו מציבה בפני הישראלים אתגרים והזדמנויות הנובעים מהצורך באינטגרציה מפותחת של שני העולמות.
השנה, מטרת התחרות היא לדמיין מרחבים חדשים לחברה הישראלית האזרחית/לוחמת:
כיצד המרחב הישראלי יכול להשתנות לטובה כתוצאה מהטמעה של הגורל המשותף שחולקים אזרחי המדינה?
כיצד אדריכלות ישראלית יכולה לתרום לשיקום החברה ולבניית החוסן?
האם בכוחה של האדריכלות להציע לחברה הישראלית שפה חדשה ואופקים חדשים לחיים במרחב המורכב בו כולנו מצטופפים?

אתר להתערבות, צומת גילת

כל הפרויקטים חויבו להציע התערבות באתר אחד שנבחר מראש, צומת גילת הנמצא בין באר שבע, נתיבות, אופקים ורהט.
באתר זה התקיימו מפגשים בין חיילים ובני משפחותיהם, ובין קהילות ודורות של מתנדבים, חיילי סדיר ומילואים. בנוסף להיבטים האזרחיים מתאפשרת במתחם גם השלמת ציוד טקטי. בשיאה של המלחמה עברו בצומת כ-25,000 חיילים וכ-80 מתנדבים מדי יום. רוח ההתנדבות של האזרחים הפכה את השדה לצד מפגש הדרכים למרחב התרחשות שכולל פרוגרמות רבות ומעניק, מלבד מענה חשוב לצרכי החיילים והזדמנות נתינה לאזרחים, גם פרספקטיבה חדשה על ישראליות בעת הזו.
כלל הגשות הפרויקטים שהוצעו התייחסו לקהילות השונות בתפר האזרחי/צבאי, לרבות (אך לאו דווקא) אנשי הצבא ו/או המילואים, כיתות הכוננות, כוחות הביטחון, משפחות מגויסים, המערך הרפואי והטיפולי, ארגוני התנדבות אזרחית, אוכלוסיות בסיכון או תחת איום ועוד.

הזוכים בפרס הראשון: אדריכל חגי בן נעים, אדריכל דניאל שטרסבורגר. צלם: בן שיר

פרס ראשון: האדריכלים חגי בן נעים ודניאל שטרסבורגר (שטרסבורגר בן נעים אדריכלים)
מחנה ישראל | בין מאהל לעיר
מרחב מפגש ופעילות ייחודי בצומת גילת

על רקע הנוף החקלאי, המרחבים הפתוחים והסביבה הכפרית הייחודית של צפון הנגב, נגלה מאהל ענק: בדים עדינים ובהירים בוהקים באור השמש, מתנשאים אל על, יוצרים חופות ענק קעורות… טופוגרפיה של טקסטיל. זו אינה פאטה מורגנה, כי אם מרחב ייחודי לפעילות ומפגש בצומת גילת.
המרחב החדש מאפשר לאתר להמשיך לתפקד כמוקד של מעורבות חברתית, מפגש והתקהלות לימים קשים אלה, היוצר תשתית להרחבת ולהעצמת הפעילויות הללו גם בשגרה עתידית.
נקודת המוצא הקונספטואלית של התכנון המוצע היא המונח ”מחנה” הלקוח מהמקרא ומההגות היהודית, המתייחס לאופן ארגונו של עם ישראל במדבר סיני בתקופת הנדודים. המחנה, מבנה מרחבי בקנה מידה טריטוריאלי, יוצר לוגיקה ומערכת יחסי גומלין בין השבטים השונים השוכנים בו, באופן שלם, סימביוטי. באותו האופן, מבקש הפרויקט לארגן פרוגרמות רבות של התקהלות, נתינה והתנדבות, מפגש חברתי, עשייה, חקלאות, ספורט בילוי ופנאי, כך שיוכלו לפעול בסמיכות והפריה הדדית.
המחנה, כמבנה מרחבי פתוח ומוצלל בו קיים מנעד רחב של שקיפויות ועומקים, מספק למעשה את התשתית חוץ ופנים.