נימאייר הגיע לגיל מופלג שחצה מאה שנים וניהל קריירה ארוכה מאוד ופורה שיצרה כ-600 פרויקטים. הוא החל לעבוד בשנות ה-30 ולא פרש עד למותו בגיל 104. לבחור פרויקט אחד מתוך יצירות המופת הרבות שלו (למשל הקונגרס הלאומי של ברזיל או הקתדרלה של ברזיליה, עליה קיבל את הפרציקר ב-1988) זה קצת לא הוגן, אבל לדעתי Museu de Arte Contemporânea de Niterói (MAC) בולט מכל השאר.
על-אף היותו מודרניסט מושבע, בנייניו מאופיינים לרוב בשאר-רוח רב ופיסוליות, עם קימורים דינמיים וחושניים, עד שלעתים הם דומים יותר לפסל או אנדרטה, מאשר לבניין מודרניסטי מתקופתו. נימאייר זכה על כך לא מעט לביקורות, שמזכירות את אלה שספג פרנק גרי, שהגדיר עצמו כאמן-פסל, נימאייר לעומתו זכה לכינוי עב”ם.
נימאייר הברזילאי הושפע יותר מכל מקורבוזייה ואהב לתכנן בצורה חופשית. כך הוא תכנן כנסיות, מגדלי מגורים, בתי ספר וספריות ואפילו את כל הבניינים הראשיים בעיר החדשה ברזיליה. וגם את המוזיאון Niterói.
המבנה העתידני בצורת צלחת עב”מית, המוצבת על גליל המכיל 3 קומות. המבנה ממוקם על צוק מעל מפרץ גואנברה, ממנו נשקף נוף עוצר נשימה. נימאייר תיאר אותו כמו “פרח הצומח מתוך הסלעים”. נכנסים אליו דרך רמפה מתעקלת בשובבות, מכוסה שטיח אדום.