העיר הוורודה ידועה בארמונות, במבצרים ובמבנים העתיקים שלה ואחד מהם הוא מצפה הכוכבים ג’נטר מנטאר. הוא משלב מבנים מרובים בעלי צורה ייחודית, כל אחד עם פונקציה מיוחדת למדידה אסטרונומית, לעקוב אחר מיקומם האסטרונומי של כוכבי לכת וכוכבים שונים.
סוואי ג’אי סינג, נולד באמבר והפך לשליט בה בגיל 11 לאחר שאביו המהרג’ה נפטר בשנת 1699. המלך הצעיר היה מבריק, להוט ללמוד ופיקח מבחינה חברתית ופוליטית. בין הישגיו הרבים, הוא ייסד את העיר ג’איפור הנושאת את שמו והיה אחראי לחלק גדול מהעיצוב שלה. את התואר סוואי הוא קיבל מהקיסר המוגולי אורנגזב, בשנת 1699, שהתרשם מהשנינות שלו. “סוואי” פירושו חכם פי אחת ורבע מבני דורו.
הודו בתקופה זו הייתה תחת שלטונם של המוגולים שחילקו את שליטתם באמצעות מנהיגי השושלות הקיימות כמו הראג’פוטים, המרתאים, הפשטונים והסיקים.

בסביבות שנת 1700, פגש ג’אי סינג את פנדיט ג’אגנת’ה סמרט, שהפך לגורו שלו ואחר כך ליועצו הראשי בענייני אסטרונומיה. לג’אגנת’ה הייתה השפעה גדולה בעיצוב הג’נטר מנטאר ושני האנשים נשארו חברים לכל החיים. שניהם למדו את הספרות הזמינה מהתרבות האירופית, האיסלאמית והפרסית ולמדו ממחוקרים ממקומות שונים בעולם, שהגיעו לשיא בפרויקט השאפתני ביותר שלהם של בניית חמשת מצפי הכוכבים.
מצפה Jantar Mantar מבוסס על מצפה הכוכבים של Ulug Begh בסמרקנד, אוזבקיסטן, אך הוא מדויק יותר בהשוואה אליו.
המכשירים העיקריים של המצפה כוללים את Laghu Samrat Yantra שיכול למדוד זמן מדויק עד 20 שניות, Ram Yantra שמודד גבהים של התחלות וכוכבי לכת, Rasivalaya מיועדים למדידת קו הרוחב והאורך השמימי, Jai Prakash Yantra מייצג את האופק, Nadivalaya מיישר קו עם קו המשווה, צ’אקרה ינטרה, דיגמסה ו-12 מכשירים התואמים את שנים עשר צבירי גלגל המזלות בשמים, בין היתר. עם זאת, שעון השמש נותר החשוב מכל המכשירים במצפה הכוכבים. חוגת שמש ענקית זו, המוצבת במרכז מצפה הכוכבים ג’נטר מנטאר, אורכה 27 מטרים וידועה כגדולה בעולם. שעון השמש יכול למדוד זמן עד לדיוק של שתי שניות.