הגנים האליפטיים של נארום הם אחד הפרויקטים המפורסמים ביותר של אחד מאדריכלי הנוף הגדולים ביותר שחיו אי פעם, Søren Carl Theodor Marius Sørensen. בשנת 1948 הוא הקים 40 גני אליפסה, שכל אחד מהם בגודל של כ-25 × 15 מ’, על רקע כר דשא ענק, בין דיור ציבורי מצד אחד ובתים מסורתיים יותר מצד שני. הדיירים שבאו לבנות שם בית, היו חופשיים למקם בו את הקוטג’ים שלהם כרצונם, סורנסן סיפק להם קווים מנחים והדגיש כי הם נועדו לשמש כמדריך ולא מהווים חוקים. שבעה עשורים לאחר מכן, הגנים של נארום הם אחת האטרקציות היפות בבירת דנמרק.
למרות חופש העיצוב ממנו נהנה כל בעל מגרש וגינה לאורך השנים, הגנים האליפטיים שמרו תמיד על עקביות עיצובית מסוימת. אחד הדברים המרשימים ביותר בעיצוב של  סורנסן, הוא שהגנים נראים מדהים מלמעלה ועוד יותר מהקרקע, כשאתם פוסעים ביניהם.
היעדר הגישה לכביש לכל חלקה, אולי נראה כמו פשלה במבט ראשון, אבל זה מתוכנן כך. אדריכל הנוף הדני רצה לעודד את הדיירים ללכת יותר, למלא ריאותיהם באוויר צח לפני שהם נכנסים למכוניותיהם וכן להכיר ולהתרועע עם שכניהם. הליכה בין הגנים עזרה לזה לקרות.
אז לא צריך סגר שיגרום לאנשים להסתובב רגלי בשכונה ולהכיר את שכניהם, אפשר לתכנן זאת גם בימים נטולי קורונה.