הגן שתכננו Tezuka Architects, יכול להכיל עד 600 ילדים בגילאי 2-6. זהו מרחב רצוף המאפשר לילדים להתרוצץ בחופשיות בין צורות שונות של מתקני משחק, לגלות דברים חדשים ולקיים אינטראקציה עם הסביבה שלהם.
“כמו שדג לא יכול לחיות במים מטוהרים, ילדים לא יכולים לחיות בסביבה נקייה, שקטה ומבוקרת”, אומר טקהארו טזוקה “כשילדים ראו את הגן בפעם הראשונה, הם מיד השתחררו והחלו להתרוצץ בתוכו, זה היה מעבר לציפיות שלנו. ישבתי עם ההנהלה ולכולם היו דמעות בעיניים”.
הכיתות פתוחות לסביבה, במקום לחלק לקירות, האדריכלים יצרו קופסאות בגודל של ילדים, העשויות עץ בהיר עם קצוות מעוגלים, שניתן לערום ליצירת מדפים ואזורי תצוגה.
Tezuka סבור שתכנון כיתתי סטנדרטי אינו טבעי ואינו מועיל לסביבת למידה חיובית. הגן הזה מעודד עצמאות ושיתוף פעולה, מבלי להכריח ילדים לשבת בשקט ולשתוק זמן ארוך “הילדים אוהבים להסתכל סביב ולכן אין קירות בין הכיתות. כשמכניסים ילדים לקופסה שקטה, חלקם נלחצים ממש”, הוא אומר.
“בימינו ילדים יפנים מדברים רק עם מחשבים. אני שונא את זה. חשבתי שאם נכניס באר מים לכל כיתה, הם ייאלצו לדבר אחד עם השני. ישנו ביטוי ביפנית, ido bata kaigi, שפירושו ‘ועידה סביב הבאר’. נשים נהגו להיפגש ולהחליף מידע כשהלכו להביא מים. רציתי שהילדים יעשו אותו דבר”.