בית חנה סנש הוקם בשנת 1950 כבית הנצחה למשוררת ולצנחנית המיתולוגית. המבנה תוכנן במקור על-ידי אדריכל שמואל מיסטצ'קין, בוגר אסכולת הבאוהאוס, אשר יישם את עקרונות הבאוהאוס ותכנן מבנה תוך שימוש בחומרים המקומיים שהיו זמינים בתקופה: מלט מעורבב באבני כורכר, חול, עץ וזכוכית. מבנה אורכי לבן, בעל קווים אופקיים, הוצב במקביל לחוף הים הסמוך והתייחס אל המבנה הקיים, בחזית פתוחה ומשקיפה לים. המבנה תוכנן ונבנה כחלק ממתחם שלם שכלל גם מבנה מקביל לו ממזרח, בנוי בסגנון דומה ומשמש כמוזיאון לעתיקות שהתגלו לאורך השנים ברחבי הקיבוץ השוכן בסמוך לקיסריה העתיקה.
מיקומו של המבנה במרחק כ-100 מ’ מקו המים, עם סופות חורף קשות, לחות ומליחות אופפת לאורך למעלה מ- 50 שנה עשו את שלהם, שינויים פנימיים וחיצוניים שנעשו במבנה לאורך השנים פגמו בו גם הם וכך שכשניגשו לתכנון הפרויקט בתחילת שנות האלפיים מצאנו במקום בניין מוזנח, סדוק ומתפורר שאיבד לחלוטין את צורתו הבהירה והמאווררת שאפיינה אותו בראשית הקמתו.
מטרת התכנון הייתה לשקם, לשדרג ולהתאים את המבנה כמרכז מורשת לסיפורה של חנה סנש – הצעירה הציונית שעלתה מהונגריה לא”י ב-1939, התחנכה בבי”ס החקלאי בנהלל, הצטרפה למקימי קיבוץ שדות ים, התגייסה לפלמ”ח, וב-1943 התנדבה לקבוצת הצנחנים של הצבא הבריטי אשר הוצנחה במזרח אירופה במטרה לחבור לניצולי שואה ולשרידי כוחות בנות הברית שנותרו מעבר לקווי האויב. חנה נתפסה, נכלאה והוצאה להורג ע”י הנאצים בבודפשט.
הבניין שעבר כאמור בלייה רצינית חייב שיפוץ עמוק ושדרוג, תוך שימור אפיו המקורי. התכנון התמקד בשלושה מישורים:
א. שדרוג הבית הקיים למבנה בסטנדרטים עכשוויים, ובעמידות בתנאי הסביבה הימית.
ב. שימור חזותו וקוויו הנקיים של המבנה המקורי, בסגנון הבאוהאוס, עם הפתיחות לים.
ג. התאמת המבנה למרכז מורשת בן ימינו על כל מה שמשתמע מכך –
חלל מבואה וקבלה, חלל תצוגה מרכזי, אודיטוריום, משרד, מרחב מוגן, שירותים, חללים טכניים ופיתוח סביבתי.
כל אלה מצאו את פתרונם במסגרת התכנון. החזית הפונה לים נשמרה כחזית פתוחה תוך שצוידה בזיגוג תרמי ומונע קרינה, ובמערכת תריסים חשמליים הניתנים לוויסות בהתאם לתנאי מזג האוויר ובהתחשב בדרישות התצוגה. גמר המעטפת האטומה נשמר כטיח חלק לבן ועמיד לתנאי המליחות הימית.
חלל התצוגה המרכזי, המהווה את לב ליבו של הבית תוכנן בהתאמה לדרישות התצוגה שאופיינה מראש ע”י האוצרים: שונית גל ויהודה (דודי) ווגמן אנשי שדות ים ועוצבה ובוצעה ע”י סטודיו “הטחנה לעיצוב”.
הבניין המשודרג נחנך במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג ביולי 2021.
קיבוץ שדות ים
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
אדריכלות: אדריכל גבי מגן – משרד אדריכלים “יוּבָּתִּים” – גבי מגן וגידי כרמון
קונסטרוקציה: דוד בלנק – “תכן מבנים”
חשמל ומיזוג אוויר: סער פנקס – “סער מהנדסים”
תברואה: בוריס פרמיסלב
תכנון נוף: יעל ברמאור
בטיחות ונגישות: שאול בן דוד
ייעוץ אלומיניום: אבי שטרן
תיק תיעוד לשימור: ד”ר נטלי מסיקה
אוצרות: שונית גל, יהודה (דודי) ווגמן
עיצוב פנים, עיצוב וביצוע תצוגה: שלומי ליבשיץ (אחראי) ודניאל רוזנטל – “הטחנה לעיצוב”
פרויקטור קיבוץ שדות ים: גילי אמיר
ניהול ופיקוח: ארנון חפץ – המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
קבלן מבצע: אחים סרהנג’י בע”מ
11 תגובות
בהשוואה לבניין המקורי לא נראה שנעשתה כאן עבודת שימור – כזו ששמרה על אופיו של המבנה המקורי. מערך הפתחים למשל רחוק מלהיות דומה לזה המקורי. הגג החדש מורכב ממסה כבדה בעוד שהגג המקורי שתכנן מסטצ’קין היה דק וקליל.
אין כאן שימור אלא בניין חדש עם שלד ישן.
שם הקיבוץ בו נמצא המבנה מופיע רק בפסקה השלישית. זה בכוונה?
גבי ידידי,
שאפו. תכנון מעמיק ומכבד היסטוריה ומורשת. מציע שתארגן סיור אדריכלים במבנה וסביבתו.
ערב טוב -יישר כוח על השיקום היפה שודאי נאמן לרעיון היסודי . מאידך חסרים ,לעניות דעתי, חדר עיון/ספריה עבור מבקרי עיון והצללה עמוקה של החצר על מדשאותיה כראוי לקיץ הארוך שלנו .ההתנגשות דומה ברוחה לזו שעולה מן העיר הלבנה של דני קרמן…תודה ! אולי עם התרומה הבאה?!
כל הכבוד גבי על המעוף והיצירתיות. מרגש לראות את השינוי שחוללת במבנה המוזנח שתעדתי בתחילת שנות ה-2000 עבור המועצה לשימור אתרים.
יישר כוח !
צביקה,
הפיתוח הסביבתי שבוצע מחבר ומשלב את גן הפסלים עם מוזיאון “אוצרות קיסריה” שממול בית חנה, וכל המתחם מהווה היום חטיבה אחת.
אתה מוזמן לבקר.
גבי
ואו איזה מהפף תוך שימור על הקיים והצמחיה שמשתלבת בטבעיות ..השראה
השתדלנו…
תודה גאולה.
מברוק לאדריכלים!!!
קייף של שימור-שידרוג .
תודה גבי
נראה שיהיה מעולה ומכבד, כדאי ליצור קשר ודיבור עם גן הפסלים שממול