בסמוך לשכונת פלורנטין, בין פרויקטים של חברות הבניה המובילות בענף ההתחדשות העירונית, ברחוב סלמה, שוכן ארמון של ממש: בית אלסעיד – בית באר עתיק ומפואר, מונומנט עירוני היסטורי חשוב עם אולמות ענק, מפתחי קשתות בין החללים ותקרות מצוירות מפוארות. בשבועות אלה מסתיימות עבודות השימור בבניין המיוחס - והוא מוצע למכירה, לעסקי מסחר ותעסוקה.

המבנה מהמאה ה-19, שימש כמשכנה של משפחת אל-סעיד, מהחשובות והמשפיעות ביפו

 

דוגמה יוצאת דופן לפיתוח בית באר, מבניין חווה לאחוזה, ששרדה מאתיים שנים של שינויים ומהפכות והפכה לשכונה בתל אביב

 

“בית אלסעיד”, אחד מבתי באר הארמון המפוארים ששרדו את תקופת תנופת הפרדסים, שעטפה את ההיסטוריה של עלייתה של יפו כעיר נמל משגשגת בתחילת המאה ה-20, ממוקם ברחוב סלמה 48 פינת רחוב בן עטר, הוא אחד מבתי הבאר הבולטים ביותר במרחב יפו ת”א ומישור החוף ואחד מנכסי השימור החשובים ביותר כיום של העיר תל אביב.
הבניין במתכונתו הנוכחית הוקם בתחילת המאה ה-19, אך סימונים שלו על מפות עתיקות, מציינים את מיקומו עוד בתקופת המאה ה-18, כשהבית היה מוקף פרדסים – בזמן שתעשיית ההדרים באזור הייתה מפותחת מאוד. הבית שימש כביתה של משפחת אלסעיד, מהמשפחות החשובות והמשפיעות ביפו, שבין ראשיה היה עאסם בק אלסעיד, ראש עיריית יפו בין השנים 1919-1938, אשר שמר על קשרי ידידות ועשייה משותפת עם מקימיה של אחוזת בית ותל אביב והיה ידידו הטוב של מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב.

 

ארמון בעל מאפיינים מרהיבים המושפעים מסגנון בתי החלל המרכזיים ומהאדריכלות העות’מאנית

 

 

במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 נעקרו הפרדסים והחלה התפתחות אורבנית מואצת סביב הבניין. ב-1948 עם הקמת המדינה עזבה משפחת אלסעיד את האזור ובשנות ה-50 הוא נמכר כנכסי נפקדים לשתי משפחות: מנדלסון והרצוג. משפחת הרצוג יצאה לאחרונה מהשותפות והבניין נותר בידי משפחת מנדלסון. בתחילה, היו בבניין עסקי תעשייה שונים כמו אביזרי צנרת ובשנות ה-90 הוא הושכר לחנות העיצוב “חדרים”, שנסגרה טרם תחילת עבודות השיפוץ והשימור.

 

 

 

גודל המבנה בן שתי הקומות הוא כ-750 מ”ר, כשבקומת הקרקע יש קמרונות אבן כורכר, רצפות עתיקות מצוירות ותקרות מצוירות בגובה 6 מטרים. בחצר היו גם באר ובריכת מים לאגירה שלא שרדו. בקומה השנייה יש חדרי מגורים, בנויים גם הם מאבן כורכר. בשנה וחצי האחרונות, עבר הבניין תהליך שיפוץ ושימור מקיף, במסגרת תוכנית נכסים לשימור של העירייה.
האדריכל נאור מימר שהופקד על התהליך, הוא מומחה לשימור כבר 25 שנה. הוא גם חקר מיוזמתו את כל נושא בתי הבאר שנותרו בתל אביב ולאורך מישור החוף ואף עזר לעירייה למפותם ולהכניסם לתוכנית שימור מבנים מקיפה.

 

שלבי הבנייה לאורך השנים הינם מגוון שיטות וחומרי בנייה מסורתיים ומודרניים

 

 

“המבנה הזה לא דומה לשום מבנה בתל-אביב או ביפו”, מעיד על המבנה אדריכל נאור מימר “הוא מפואר ביותר ומבחינת שימור זהו אתגר גדול, שכן נדרשו כאן מיומנויות של אמנים לשחזור פריטים מיוחדים של ציורים, נפחים, עבודות נגרות שנעשות רק בחו”ל, בנייה באבן וטיח מיוחד. זהו ארמון של ממש. שמרנו את כל פנים הבניין לפי המקור, לא הוספנו שם קירות בלוקים או גבס, אלא עבדנו רק עם קירות האבן המקוריים הנושאים את הקונסטרוקציה של הבניין, ושימרנו את כל הציורים המצוירים עליהם. שחזרנו פרטי נגרות ונפחות עבור המפתחים, ושימרנו את הרצפות המצוירות הייחודיות המקוריות מבלי לפרק אותן. את חלונות העץ המקוריים שחזרנו עם התאמה לתקנים בני ימינו בזיגוג בתקן אירופאי. כל קונסטרוקציית הגג עשויה מהעץ המקורי – קורות עץ ארז שהגיעו מחו”ל עם רעפים מצרפת – שהשתמרו במצב מצוין. יש בבית ריצופי שיש שהגיעו מאיטליה ואריחי בטון מעוטר. כל זה משמר את האותנטיות והייחודיות של המבנה ההיסטורי. גילינו שציורי הקיר נעשו על ידי אמנים נודדים שהגיעו מארצות הסביבה – גם אז הייתה גלובליזציה”.

 

השימור כלל הן את המבנה החיצוני והן את הפנים, בשחזור פרטי אדריכלות ובנייה מקוריים, חשיפה ושימור  ציורי קיר ותקרה

 

 

תהליך השימור לווה בלא מעט אתגרים תכנוניים ועל כך מספר מימר “האתגר הגדול היה להחליף תשתיות ולחדש אותן מבלי לפרק ולפגוע בקירות ובריצופים. עשינו אינספור תכנונים ומניפולציות עד שהצלחנו להחליף את כל התשתיות, בחלקן דרך הגג וכיום כל התשתיות המודרניות המלאות הנדרשות המותאמות ל-2024 קיימות שם, כולל אמצעי בטיחות, נגישות ומעלית חיצונית. קיבלנו פטור רק ממקלט או ממ”ד. צריך הרבה רגישות, סבלנות, ידע וניסיון כדי ליישם הליך כזה, זה לא משהו שניתן לעשות בהליך שיפוץ רגיל של בניין”.

 

 

 

 

 

מימר מוסיף עוד “בניגוד לשימור שמתבצע בעיר הלבנה, שרובו ככולו עבודות חידוש – Renovation, אנחנו מבצעים כאן עבודות שימור – Conservation & Restoration, שאלה עבודות הרבה יותר נאמנות למקור, שומרות על החומר, מכבדות את כל הפרטים והגדולים. כל אריח שיכולנו לשמר – שימרנו. מטרת השימור היא לא לחדש מבנים כדי שיהיו חדשים, אלא לשקם אותם, כך שהם יהוו ביטוי ועדות לשנים שעברו עליהם ולמה שהיה בעבר”.

 

 

 

הבניין ממוקם בלב אזור מתפתח בתל אביב. המגרש עליו יושב בית הבאר העתיק, אוחד עתה עם המגרש הגדול סביבו, שבו בונה קבוצת חג’ג’ פרויקט חדשני עצום של בנייני מגורים ובנייני מסחר ומשרדים. “יהיה שם שילוב של בנייה חדשה לעסקים ומגורים, עם תמהיל של שטחים פתוחים ושבילי אופניים בעלי זיקת הנאה לציבור ושם בלב המתחם יהיה מבנה שהוא ארמון. זו תהיה הפתעה גמורה בלב שדרה של מגורים ועסקים”, אומר מימר.

בית אלסעיד
מיקום: דרך שלמה 48, תל אביב יפו
שנת בנייה מקורית: המאה ה-19
שנת שימור: 2024
לקוח: ירון מנדלסון
אדריכל שימור: נאור מימר
קבלן: ארכו שימור ושחזור בע”מ

פרטים למתעניינים ברכישת הנכס: 050-4595554. ron.agadi@cbre.com

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית אדריכלות
+כתבות מומלצות
בית הפריסקופ עשוי ממראות הניתנות להזזה
אדריכלות
בית הפריסקופ עשוי ממראות הניתנות להזזה
  בית הפריסקופ אמור להיות בנוי כולו מתחת לפני הקרקע וכולל פטיו מרכזי גדול
בניין המשרדים החדש של BIG, אותו תכנן לעצמו
אדריכלות
בניין המשרדים החדש של BIG, אותו תכנן לעצמו
  המשרד שבנייתו הושלמה השנה, ישרת צוות בן 300 איש של החברה שבסיסה בקופנהגן.
הוכרזו המועמדים לפרס RIBA הבינלאומי לשנת 2024
אדריכלות
הוכרזו המועמדים לפרס RIBA הבינלאומי לשנת 2024
הפרס שהושק בשנת 2015, שואף לתגמל פרויקטים המציגים “חשיבה בעלת חזון, מקוריות, מצוינות בביצוע”

3 תגובות

  • רוברט גל הגיב:

    לצערינו אין הרבה מומחים בארץ לענייני שימור ושחזור ורשויות התכנון לפעמים מתעלמים מהצורך הזה. ישנם הרבה מבנים ישנים בחיפה , מוזנחים, עומדים ליפול, עם מאות יורשים והמדינה במקום להפקיע אותם נותנת להם לגמור את חייהם בבושה. מבנים יפיפיים שעדיין עומדים, עם חזיתות וחללים נהדרים. לתשומת ליבכם.

  • דב אלון הגיב:

    שאפו על עבודת הצוות, החל מעבודות השימור וחשיפת ציורי הקיר והתקרות.
    ביקרתי במקום, הומה ילדים, תענוג. די לנו בעוד מזאון.כך מחזירים חיים לשימור.

  • מונא הגיב:

    עצוב מאוד!
    קיוותי שאחרי השימור יהפוך למוזיאון:((((

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*