בגבולותיה של העיר החרדית בני ברק, מתקיים קונפליקט בין זהותה הדתית והתכנסותה האורבנית, לבין הרצון שלה להשתייך למערכת פונקציונלית מזינה. מי זו בני ברק, מהם גבולותיה וכיצד הם מאופיינים, השונות שבין העירוניות בבני ברק ושכנותיה, התרחבותה והתפתחותה ויעדיה הקונקרטיים של העיר.

עבודת סטודנט: רייצ'ל ליקונן, אוניברסיטת אריאל

 

 

בעבודת המחקר שלי בחרתי לבחון, לגלות ולהעריך מחדש את דמותה העתידית של העיר בני ברק, תוך מתן התייחסות מחודשת לאחת המובלעות התרבותיות המרכזיות בחברה הישראלית – יחסי הגומלין שבין הציבור החרדי לחברה הישראלית. הפרויקט שוקל מחדש את הדיאלוג בין שתי הזהויות לצד התהליכים והתמורות החלים על אוכלוסיה זו בפתחה של המאה ה21 (בדגש על תהליך הישראליזציה), כאמצעי לבירור שאלות מהותיות הנוגעות בזמן, במקום ובמרחב ביחס לעירוניות העתידית של בני ברק.

 

 

בני ברק עומדת בראשיתו של מפעל בניה עירוני בחלקה הצפוני של העיר המדגיש את הפילוג הטריטוריאלי על פניה השונים של העיר. על שטחה המוניציפלי של העיר נבנה אזור השונה במהותו מהישות החברתית המכונסת והמסוגרת. במרחב הזה מתרחשת הסיטואציה של הישראליזציה – מקום שבו בני ברק בוחנת את עצמה מחדש באופן כזה שהיא לא רוצה להיבדל ולכן היא מקיימת את ההשתקפות המערבית לא בתוכה אלא לצידה. אם נשתמש בדימוי של עיר ימיי ביניימית אזור העסקים החדש הוא האלמנט היצרני שנמצא מחוץ לחומות ממנו העיר ניזונה – מבחינה רעיונית אידאולוגית אני חושבת שזה נכון, אבל זה מעלה שאלות לגבי המשמעות של זה – מלבד תשלום הארנונה. בעוד מספר עשורים אוכלוסיית העיר תכפיל את עצה באופן כזה שבני ברק לא תוכל להמשיך להתקיים בגבולות המובלעת החברתית שהיא קבעה לעצמה ולא יהיה מנוס מהתמודדות אורבנית. הפרויקט מבקש לדון באפשרות העתידית שבני ברק יוצאת מהחומות המטפוריים שלה, מתרחבת החוצה, ומפנה מקום לתרבות עירונית אחרת להשתלב בתוכה.

 

 

 

 

 

 

 

אזור ההתערבות – הפרויקט פותח את המבט אל מבר לזבוטינסקי אל עבר תוואי הירקון, מתוך רצון לייצר חזית חדשה לעיר. מתמקד בקטע מן החזית הרחבה שיש לבני ברק לכיוון צפון, מתחם העסקים החדש על בסיס ששת הימים המשותף לרמת גן. צומת רחובות אבו חצירא וברוך הירש – פרדס כץ.
הפרויקט מתפרש על שטח של 1100 מ"ר. מתווה הזדמנויות לפעולות עסקים, פיננסים ותרבות חברה, לצד גמח"ים כוללים וכ100 יחידות דיור המציעות צורת מגורים חדשה המתאימה לחיי הקהילה במאה ה21.
שאיפתי בעבור אתר זה, היא לפתוח את הפער האורבני שבין שתי הישויות, לגלות ולאפיין מערכת יחסים חדשה במרחב המתרגמת את השפעת עולם הערכים , השייכות התרבותית ואורח החיים החרדי על המרחב העירוני תוך שמירה על המגוון הפלורליסטי – מרחב עירוני חדש המצליח לשמר את האפשרות של הקהילה להיבדל, ובמקביל לאפשר לה השקה מבוקרת עם העירוניות העוטפת אותה.
תכנון מרחבי מנקודת מבט סקטוריאלית המזמין להתמודד – תקדים ליתר המרחבים החרדיים המאזן בין הצרכים של האוכלוסיות השונות.

לכל הכתבות בקטגוריית אדריכלות
+כתבות מומלצות
האדריכלות של המתחם החווייתי באיים הקנרים, בנוייה מלבה
אדריכלות
האדריכלות של המתחם החווייתי באיים הקנרים, בנוייה מלבה
  מנריקה, יליד ארסיפה ב-1919, חזר ללנזרוטה בשנות ה-60, לאחר שנים של עיסוק אמנותי
קנגו קומה מעניק פרשנות שובבה למסורת ומודרניות, בשוויץ
אדריכלות
קנגו קומה מעניק פרשנות שובבה למסורת ומודרניות, בשוויץ
  "אחד מעקרונות הפילוסופיה שלנו הוא ליצור הרמוניה בין אדריכלות, טבע וסביבה. לכן, בתחילת
20 הנשים האדריכליות המשפיעות ביותר, ששינו את פני התעשייה
אדריכלות
20 הנשים האדריכליות המשפיעות ביותר, ששינו את פני התעשייה
  Zaha Hadid (1950 – 2016) ילידת בבגדד, עיראק, בשנת 1950, סיימה את לימודיה

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.