תכנון בית הכנסת החדש בנשר, רואה את הערכים החברתיים ולא רק הדתיים, של המבנה הדתי. מקום שהוא בית לקהל, בית כינוס קהילתי לצרכים דתיים וחברתיים כאחד. התכנון האדריכלי, לכן, שואב ממקורות היסטוריים וערכיים, את תפקיד המבנה בקהילה. גגו מעוצב בצורת פרבולואיד היפרבולי (יצוק מבטון), כ"אוהל" (קונוטציה לאוהל המועד) המחפה בניין פשוט ומרובע, אך בה בעת מעניק לו את חזותו הייחודית. הבניין הנמצא עתה בשלבי גמר, עתיד להיות נקודת ציון מרכזית ומוקד משיכה לשכונה בה הוא נמצא.
דבר האדריכלים: החלל שנוצר בין מישור ה"אוהל" למרובע הבנוי, מזוגג בזכוכיות צבעוניות, רמז מופשט לחלונות ויטראז', המזוהים מאוד עם מבני קהילה/דת. החלונות נטולים ציורים, כמו ציורי דת, אלא מפשטים צבעוניות בלבד. גג ה"אוהל" הוא היפר, אשר מעבר להיותו מייצג "אוהל", גם מצטיין בתכונות סטטיות אשר מייצרות קליפה חפשיה ממומנטים, המעבירה את העומסים אנכית אל שני סמכים מסיביים בפינות הנמוכות של ההיפר.
ברוח הפשטת הסמלים וביטויה במבנה, שולבו בעיצוב החיצוני שני סמלים יהודיים נוספים, באופן מרומז: האחד הוא מנורת שבעת הקנים, המיוצגת על-ידי מישורים נסוגים, עם תאורה נסתרת וכן רמז למגן דוד המשולב בפינת המבנה ונראה מבחוץ וכן בתוך אולם התפילה.
הרצון לשמור על תכנים מופשטים, גלמיים ועדינים ברמת הביטוי, הביא לבחירה של פלדת קורטן לביצוע המגן דוד ואלמנטים נוספים.
המבנה מחופה מבחוץ בלוחות צמנט סיבי דחוס, מרווחים המרוחקים ממישור הקיר של המבנה ומאחוריהם תאורה סמויה, המייצרת אפקט של "ריחוף" ושקיפות בקירות הבניין.
הקומה התחתונה – כוללת אולם הניתן לשימושים מגוונים, הן כאולם לארועים קטנים, כגון בר מצווה, בריתות, שבת חתן וכולי וניתן לחלוקה על-ידי מחיצות ניידות הנאספות אל כיסים סמויים, כדי לשמש כשתי כיתות לימוד.
בנוסף נמצאים בקומת הקרקע – חדר הרב, שרותים, מטבח לארועים (ללא בישול) ומחסן.
בקומה העליונה – מתחת לחלל הגג, נמצא אולם התפילה, המחולק לעזרת גברים – כ-130 מקומות ועזרת נשים – המוגבהת כ-80 ס"מ בלבד ומאפשרת מבט רציף אל אולם התפילה. הכוונה הייתה ליצור, למרות ההפרדה בין המינים, אולם אחד, משותף באותו חלל.
אולם התפילה, על שני חלקיו – נשים וגברים, מקושר באמצעות מדרגות אל אולם הארועים שבקומה מתחת. מדרגות בצורת "מספריים" מאפשרות לנשים וגברים לחלוף אלו על פני אלו, באופן מופרד, בעת הירידה אל האולם.
בתכנון אולם התפילה נעשה שימוש בחמרים גלמיים, או גלמיים בתחושה. הריצוף בדוגמה דמוי טרצו, הקירות מחופים לוחות גבס אקוסטיים בהם משולבים אלמנטים של פילסטרים, המכילים תעלות מיזוג אויר העולות מן הרצפה לתוך העמודים ומשם בג'טים אל חוץ האולם.
פריטי ריהוט האכסנה לספרים משולבים במעטפת האולם ובמחיצה בין עזרת הגברים לנשים. הכסאות עוצבו במיוחד לבית הכנסת, מעץ גושני עם ריפודי בד. ארון הקודש והדוכן תוכננו באופן ייחודי לבית הכנסת. פיתוח סביבת בית הכנסת משלב אלמנטים לשימוש הקהל מחוץ לבניין, חלקם נגישים, גם כאשר הבניין סגור ואינו פעיל.
אולם הארועים בקומת הקרקע מקושר לחצר חיצונית מרוצפת, הכוללת פרגולה מרווחת העתידה לשמש כסוכה בחג הסוכות.
בחזית המבנה – רחבה הגובלת במדרגות ישיבה המשתלבות במדרון ויכולה לשמש למפגשים וכינוסים באויר הפתוח.
בחלק האחורי של המבנה, תוכננה חצר המתוחמת בקירות ומעקות וסמוכה לעזרת הנשים עם פתח יציאה יעודי ועתידה לשמש למשחקי ילדים המתלווים להורים ומבקשים לצאת מן האולם ולהישאר תחת השגחה.
הבניין כולו נטוע במדרון, משלב פעילות חיצונית ופנימית ומיועד להיות מוקד להתרחשות קהילתית סביב נושאי דת וחברה.
אדריכל מיקי ורדי (1959), החל את דרכו המקצועית אצל האדריכל אל מנספלד ופתח משרד עצמאי ב-1988 (עם שותף עד 1994). משרדו שוכן ממוקם בנשר.
בית כנסת חב"ד, רח' החרוב, נשר
אדריכלות: אדריכל מיקי ורדי
אדריכלות: אדריכל מיקי ורדי
המזמינה: עיריית נשר
שטח: 600 מ"ר
גמר בנייה: סוף 2025
לכל הכתבות בקטגוריית אדריכלות
+כתבות מומלצות
