תחת הכותרת: “לפני שהם יעלמו”, צילם ותיעד הצלם ג’ימי נלסון, כ-35 שבטים אתניים ברחבי העולם, במאות צילומי דיוקן שלהם “אני רוצה לגרום לשבטים להבין שבאורח החיים שלהם יש טוהר ויופי הרבה יותר מאשר לזה ‘שלנו’; הוא נקי משחיתות ותאוות בצע. אני רוצה שהם יהיו גאים באותנטיות שלהם ויגנו עליה כדי לשמר אותה” אמר הצלם “אם השבטים ייעלמו, נאבד דוגמה חיה כיצד להוקיר את הסביבה הטבעית ושל ערכים כמו תקווה, אופטימיות ואומץ, סולידריות וידידות. נוכל ללמוד הרבה מהתרבויות האותנטיות הללו שמבוססות על ההיבטים הבסיסיים של האנושות, כמו כבוד, אהבה, הישרדות ושיתוף”.

הדיוקנאות שצילם נלסון, מדהימים ויזואלית והם זכו לפרסום נרחב בעולם, בהרבה מגזיני כרומו מבריק וגם גלריות מובילות.
הצילומים נמכרים במחירים של עד ל-45 אלף ליש”ט כל אחד (האורגינל), רובם פורסמו בספר BEFORE THEY PASS AWAY, אותו הוציא לאור הצלם אשר מוכר כל עותק ממנו ב-100 ליש”ט או יותר מ-5,000 ליש”ט לספר במהדורה מוגבלת.

לגיטימי לכל אמן לדרוש הערכה ראויה לעבודותיו, גם כספית, כל שכן מי שביצע עבודה מורכבת וקשה לצילום (גם גאוגרפית וגם בשכנוע השבטים להצטלם, תוך הבנת הניואנסים השבטיים שלהם), כמו שביצע נלסון במקומות כה נדחים.
אלא שארגונים המגינים על ילידים בעולם, לא שותפים להערכה האמנותית לה זכו הצילומים ולמרות ההצלחה שלהם הם טוענים שהם “מזויפים ומזיקים”.
לדברי סטיבן קורי, מנהל “Survival International”, התמונות מזכירות יותר אופנה סטייליסטית מאשר תיעוד המציאות: “חלק מהתמונות הן רק פנטזיה אקזוטית של צלם, יש בהן מעט מאד מאיך אנשים אלה אכן נראים כיום, או איך הם ניראו אי פעם”. הוא מתייחס לצילום האינדיאניות של ווראניה באקוודור, למשל, מעורטלות למחצה “הן שומרות כיום על צניעותן, על ידי קשירת עלי תאנה בחוטים למחלצותיהן, דבר שלא יכלו לעשות בעבר”.
קורי גם מבקר את התיעוד שעשה נלסון לשבט הפפואה, המציג אותם כשבט ציידי ראשים מפחיד, מבלי להזכיר שהם בעצם קורבן, ללא אזכור לרציחתם בעינויים, תחת הכיבוש האינדונזי.
מנהיג שבט Papuan, היושב כיום באנגליה, אמר: “הצורה שנלסון מציג אותנו וכותב עלינו לא נכון. בני עמי לא היו ציידי גולגלות ומעולם זו לא הייתה מסורתנו. ציידי הראשים האמיתיים הם הצבא האינדונזי שהרג את בני עמי. האנשים שלי נלחמים על החופש שלנו. אנחנו נהרגים בידי החיילים האינדונזים האכזריים, זוהי האמת”.
גם למנהיג הרוחני של שבט ינואמי, דייווי קופנהאווה, יש ביקורת “האיש הזה רק רוצה לכפות את הרעיונות שלו בתצלומים שלנו, לפרסם אותם בספרים שהוא מוכר ולהראות אותם לכולם כדי שאנשים יחשבו שהוא צלם גדול. הוא בעצם מציג את הדימוי שהוא רוצה לתת לעמים הילידים. הם גם לא עומדים להכחד, אנחנו נהיה בסביבה הרבה זמן, נלחמים על האדמה שלנו, נמשיך ללדת את ילדינו. החברה המתועשת מנסה להרוס אותנו בשם הקדמה, אך אנו נמשיך להגן על אדמותינו ולתרום להגנה על כדור הארץ”, אמר.
נלסון אומר מצידו “העולם שלנו משתנה במהירות מסחררת. מדינות שלפני זמן לא רב נחשבו למדינות מתפתחות הן כיום בין העשירות בעולם. זה בלתי נמנע שהתקדמות כה מהירה בשפע ובטכנולוגיה תגיע בסופו של דבר לאותן תרבויות שעד כה הצליחו לשמר את הזהות והערכים שלהן. וכשזה יקרה, המסורות ארוכות השנים שלהם ייעלמו בהדרגה”.
טענו עוד כלפיו שהוא לא שילם לאותם שבטים שדיגמנו עבורו, למרות שהוא גובה סכומים אסטרונומיים עבור צילומיו. נלסון אינו מתנצל על כך “הם מפיקים מכך הנאה שונה מאשר תמורה כספית”.
נלסון הגיב לכל הטענות כלפיו וטען כי צילומיו נועדו להיות אמנותיים ולא עובדתיים. “אין פה סוציולוגיה או סטטיסטיקה ולא עובדות מדעיות. ככה אני רואה את העולם. אני מצלם מנקודת מבט אישית מאוד, אסתטית. אנשים שונים יכולים לפרש מה שהם רוצים. אני שואף לתעד את החשיבות של מה שנותר מהתרבות המקומית. כן, זה אידיאליסטי. עמים ילידים מוצגים בדרך כלל כעניים, אבל יש להם עושר אחר וגאווה”.

.