דווקא כן לקח את הכסף שלו לקבר: רקדן הבלט Rudolf Nureyev, היה אספן נלהב של עתיקות וטקסטיל וקברו בבית הקברות Sainte-Geneviève-des-Bois בפרברי פריז, משקף את טעמו. קברו עטוף בפסיפס ריאליסטי של שטיח קילים מזרחי, שיצר מעצב התפאורה Ezio Frigerio, ששיתף פעולה עם Nureyev.
נורייב נולד למשפחה מוסלמית טרטארית ב-1938 ליד סיביר. הוא התאהב בבלט בגיל שש אך אביו, איש צבא מאצ’ויסטי, אסר עליו לרקוד, אמו עודדה אותו להגשים את חלומותיו.
בסוף שנות ה-50 זכה נורייב למוניטין של אחד מבכירי רקדני הבלט בברית המועצות. הוא התפרסם במהירות לא רק בזכות כישוריו אלא גם בפרשנויות המודרניות שלו לבלטים קלאסיים.
הנכונות הזו לפרוץ גבולות הפכה אותו לפופולרי, אבל הגישה הנון-קונפורמיסטית שלו הדאיגה את המשטר הסובייטי. ב-1961 הורשה נורייב לנסוע לפריז עם להקתו, בלט קירוב, לסיבוב ההופעות הבינלאומי הראשון שלהם. למרות שהוא היה במעקב צמוד של הק.ג.ב, נורייב אכן ערק במהלך הטיול בפריז. למעשה, הוא היה האמן הראשון שערק במהלך המלחמה הקרה ויצר סנסציה.
בסופו של דבר, ב-1982, הוא קיבל אזרחות אוסטרית, מה ששם קץ לשני עשורים של חוסר אזרחות.
הוא הפך לרקדן הראשי בבלט המלכותי ועבד רבות עם הבלט האמריקאי והבלט הלאומי של קנדה. בשנות ה-80 הוא היה מנהל בלט האופרה של פריז.
בשנת 1984, הוא נמצא חיובי ל-HIV ממנו נפטר ב-1993.
קברו הפך לייצוג חזותי של השפע שהרקדן הקיף את עצמו בו. האנדרטה, שנחשפה בשנת 1996, הפכה לאחד האתרים המתויירים ביותר בבית הקברות.