הפסטיבל יתקיים הפעם בטיינאן, מסיים את חגיגות השנה החדשה ברחבי טייוואן. במקביל מתקיים פסטיבל Pingxi Sky Lantern, שהוא אירוע נפרד ושונה. האחרון ספוג במסורת עתיקה ובמרכזו שחרור של מאות אלפי עששיות זוהרות ומרחפות לשמי הלילה. לעומת זאת, הפסטיבל של טייוואן הומצא על ידי לשכת התיירות של טייוואן, כדי להגדיל את ההכנסות מתיירות. הוא משנה מיקום מדי שנה, כדי למשוך יותר מבקרים זרים לאזורים שונים של המדינה וגם כדי להרביץ מסורת בקרב פשוטי העם בפריפריות. ההתמקדות שלו היא בגופי תאורה ענקיים והיי-טקיים, המשלבים תרבות פופ עם אייקונים טייוואנים מסורתיים וסמלי מזלות סיניים ומתרחשים במהלכו מופעי אמנות והופעות עממיות.

ביחד מדובר לא רק באירוע הגדול והנוכח ביותר בטייוואן, אלא גם אירוע חשוב בתרבות, גם הסינית וגם הטייוואנית ומקורו במסורות בודהיסטיות בנות מאות שנה, לפיהן מדליקים עששיות בתקווה לעתיד טוב יותר, לשלום ולהתחלות חדשות, לפוריות משפחתית וחקלאית. עששיות אדומות, במיוחד, מסמלות שגשוג ומזל טוב. החגיגה ארוכת השבועות, מפגישה מאמינים בטאואיזם ובודהיזם, כשהם מדליקים את העששיות בתקווה לעתיד טוב יותר. כופתאות אורז מחולקות ברחובות ותושבי טייוואן חולקים כבוד למסורות בנות מאות השנים.
מחוז Pingxi הוא שמו של מחוז בצפון טייוואן, לא רחוק מהבירה טאיפיי והוא חובק כמה עיירות קטנות, הממוקמות לאורך מסילת הרכבת ובשלוש מהן – Jingtong, Pingxi ו-Shifen – מתקיים מופע העששיות. בניגוד למידע הרב באינטרנט, המופע העיקרי מתקיים ב-Shifen, לא ב-Pingxi, למרות שהפסטיבל נקרא על שם האחרון.

פסטיבל העששיות מסמל שלום, תקווה והתחלות חדשות. עששיות אדומות מסורתיות, מסמלות שגשוג ומזל טוב בתרבות דרום מזרח אסיה. כ-200,000 עששיות נייר אורז זוהרות, מלאות אוויר חם, מתנשאות לשמיים ומנקדות אותם בנקודות אור מהבהבות כגחליליות. העששית היא גרסה מניאטורית לכדור הפורח באמצעות אוויר חם. על חלקן רושמים אנשים את משאלותיהם מלאי התיקווה. את פסטיבל העששיות הראשון בעולם הפיק הקיסר מינג משושלת האן, הבודהיסט. אז נזירים בודהיסטים קישטו את המקדשים ואת הארמון שלו בעששיות. במאה השלישית לפני הספירה, השתמש הצבא הסיני בעששיות כאלה, כדי להודיע שחיילי אויב צרים עליו. מתיישבים סינים הביאו איתם את הרעיון לטייוואן בשנת 1821. בתקופת שושלת צ’ינג, במחוז Pingxi, תושבי הכפרים היו מתחבאים בהרים מפני אויביהם והגברים היו נשארים בכפר כדי להגן עליו. כשחלפה הסכנה, הם שיחררו עששיות לשמיים להודיע לתושבי הכפר שהם יכולים לחזור בשלום הביתה. זה התפתח בסופו של דבר לפסטיבל העששיות השנתי של Pingxi, המוכר לנו כיום.

משרד התיירות של טייוואן החייה את פסטיבל העששיות הקדום והפסטיבל הראשון בעת שלנו, התקיים בטאיפיי בשנת 1990. הפסטיבל המתקיים עתה, מהווה הזדמנות להתוודע ולחוות את האמנות והתרבות של טייוואן וליהנות מחוויות ומראות מגוונים. אחרי השנים בהן הסתגר העולם בפני המגיפה, הפסטיבל מבקש “להאיר את העתיד” והוא משלב באמצעות טכנולוגיה חדשנית ויצירתית, עששיות ומסורות.
גם המבקרים בפסטיבל יכולים לקנות עששית (מסגרת במבוק העטופה בנייר אורז ובתוכה נר קטן), לרשום עליה את משאלתם (שלום ושיבת כל החטופים לביתם, למשל) ולתת לה לרחף בשמיים, בתקווה שיגיע למי שבאמת יוכל לתת למשאלה להתקיים.
הפסטיבל רווי בפולקלור, הבולט שבו הוא סיפורה של יואנסיאו, המשרתת, אשר על פי האגדה הייתה שבוייה אצל הקיסר ונאסר עליה לראות את משפחתה. אחד השרים בחצרו של הקיסר, חמל על המשרתת ורקם תוכנית לאחד את הילדה המסכנה עם משפחתה ללילה אחד. הוא הציע לקיסר להאיר את העיר בעששיות ביום הולדתו, כדי שזה יהיה יום חג לאומי. הקיסר כמובן נעתר לבקשה וביום הולדתו, כל עובד הורשה לעזוב את הארמון כדי לעזור בטקס, מה שנתן ליואנסיאו המשרתת הזדמנות חד-שנתית להתאחד עם משפחתה.
אירוע זה נחגג כיום במקדש הקדוש של וומיאו שנמצא במחוז יאנשואיי וגולת הכותרת שלו הוא טקס הפנגפאו הפופולארי, שמושך המוני מבקרים, כדי לחזות בתצוגת זיקוקים שבאה לדמות מאות דבורים שהשתחררו מכוורת.