כל סלעי הגרניט האפורים לאורכו של חוף בבריטני, גולפו לפסלים מונומנטליים המשקיפים לים, על ידי כומר בשם האב Adolphe Julien Fouéré, בין השנים 1894 ו-1907.
עם פרישתו לגמלאות ב-1894, התיישב אב המנזר פורה ב-Rothéneuf, מחוז ב-Saint-Malo, צרפת. לאחר שהפך חירש ואילם עקב שבץ מוחי, הוא מצא את דרך להעסיק ולבטא עצמו ולספק מזור למוגבלותו, בפיסול פסלי עץ בביתו בכפר Hermitage de Rothéneuf, בקרבת הים. מכאן הוא המשיך ועבר לגלף את סלעי הגרניט לאורך חוף האזמרגד (Côte d’Émeraude), המשקיפים לים והפך אותם לפסלים, יצירת חוצות מונומנטלית החשופה לשחיקה ימית. כך בילה כמעט 14 שנים ויצר למעלה מ-300 פסלים, המשתרעים על פני כ-500 מטרים רבועים.
הסלעים המפוסלים של Rothéneuf, נחשבים לאחת הדוגמאות הטובות ביותר של Art Brut, מונח המגדיר אמנות אאוטסיידרית, שנעשתה על ידי אמנים אוטודידקטים או נאיביים כביכול, ללא קשר עם המוסכמות של עולמות האמנות (המונח נטבע ב-1972 על-ידי מבקר האמנות רוג’ר קרדינל והאמן הצרפתי ז’אן דובופה).
אפשר לראות בסצנות המפוסלות של האב, עדות לאירועים היסטוריים באותה תקופה, כמו מלחמת הבורים הראשונה בדרום אפריקה, עבודתם של מיסיונרים במושבות הצרפתיות וסצנות החושפות מקומות נידחים כמו סין, רוסיה או יפן. קליאופטרה, נפוליאון, הקיסר פאוסטינו מהאיטי, המלכה בהנזין מדהומי, מלכת שבא, המלכה ויקטוריה, הן חלק מהדמויות שניתן לזהות בין הפסלים.
בכל חורף היה פורה משחזר את הפסלים, מנקה וצובע אותם מחדש, כדי שיהיו מוכנים לקבל את גל הבא של המבקרים במהלך הקיץ ואלה עלו לרגל בהמוניהם לאתר – בשנת 1896, העיר סן מאלו הקימה קו חשמלית במיוחד כדי להתמודד עם זרם התיירים הגדול שהגיע לראות את הסלעים.
הכומר נאלץ להפסיק לפסל בשנת 1907 בגלל שיתוק ולבסוף הוא נפטר בשנת 1910. האתר לעומת זאת ממשיך להיות פופולארי ובשנת 2010 קמה אגודה לשמר את זכרו של האב, העורכת תערוכות, סיורים מודרכים ועבודות תחזוקה של הפסלים.