מייסדת בית הקפה, נעימה מבד בת ה-52, אמרה בראיון ל-Associated Press, שהיא ראתה את הרעיון כמפלט ראוי ללחצי החיים בעזה – כמו היעדר אפשרויות בילוי, שיעור אבטלת צעירים של למעלה מ-60% וסבבי אלימות תכופים עם ישראל, מאז שהחמאס השתלט באלימות על הרצועה ב-2007.
“ביליתי את חיי בגידול חתולים והם מקור לשמחה ושקט, שחרור לחצים”, אמרה מאבד, בזמן שחתולים מתלטפים סביבה. היא תיארה את החתולים כ”נוגד דיכאון גלובלי”.
נראה שהלקוחות שלה מסכימים איתה. הם לגמו קפה עם הל בשלווה, בנוכחותם המרגיעה של החתולים. אמן עומר בן ה-23, שילם דמי כניסה של 5 שקלים כדי לבלות איתם חצי שעה וללטף אותם מתכרבלים. “אתה פשוט בא כדי להדבק מהשלווה הפסיכולוגית של החתולים”, הוא אומר.
פסיכולוגים אמרו שבית הקפה הזה עושה הרבה יותר מאשר לפנק משוגעים לחתולים ולתת להם הזדמנות לסלפי משעשע. הם אומרים שמקומות מקלט כאלה יכולים להעניק תרפיה לאלה שנפגעו מהקרבות ההרסניים ברצועה וממצוקות אחרות. “לכל מקום שמספק לבני אדם סוג של אינטראקציה עם בעלי חיים, יש השפעה פסיכולוגית חיובית”, הם אומרים.
למבד לא היה קל להביא את הטרנד לעזה. מעבר לאתגר הפיננסי של פתיחת חנות ברצועה, הרעיון לשלם כסף כדי לבלות עם חתולים, כאשר חתולי רחוב מסתובבים חופשי ברחובות העיר עזה, נראה להרבה מהתושבים מגוחך. אבל עבור אוהבי חתולים המוגבלים ביציאה מהרצועה על ידי ישראל ומצרים ואינם יכולים לחוות את הטרנד הפופולרי במקום אחר בעולם, החוויה הייתה אושר טהור.
כעת צריך רק לחכות לבית קפה שליו ומרגיע כזה אצלנו, אולי ביישובי עוטף עזה.

ניו זילנד נלחמת בחתולים כדי להגן על חיות הבר:
קיימה תחרות צייד חתולים נושאת פרסים לילדים

חקלאים בניו זילנד צדים טורפים המאיימים על עדרי המרעה שלהם, כמו פוסומים וחולדות – וגם כל חתול רחוב חסר מזל שהם נתקלים בו. הוא נמנים על מספר הולך וגדל של ניו זילנדים – רבים מהם בעלי חתולים בעבר – שמסיימים את רומן האהבה שלהם עם חתולים, בגלל החשש מהשפעתם ההרסנית על חיות הבר המקומיות.
בעוד חלק מהאוכלוסייה נמנע מאחזקת חתולים, יש גם כאלה הקוראים להרדמת חתולי רחוב. הדיון בנושא שוב הועלה לכותרות, לאחר שהתקיימה תחרות ציד שהבטיחה לילדים פרסים על ירי בחתולי רחוב – וגררה תלונות של פעילים למען זכויות בעלי חיים. במהלך הציד של התחרות, יותר מ-250 ילדים ציידים הרגו 427 בעלי חיים, כולל ארנבות ופוסומים.
ניו זילנד התהדרה בעבר על שיעור מהגבוהים בעולם של בעלות על חתולים לנפש, כאשר קרוב למחצית ממשקי הבית גידלו חתולים. ניו זילנד נמצאת יותר משבע שנים באחד ממסעות ההדברה השאפתניים והקטלניים ביותר בעולם לחיסול מוחלט של כל הפוסומים, העכברושים והחמוסים עד שנת 2050. כעת עולים שם רעיונות לבעלי חיים נוספים, כולל החייה המשפחתית. יותר מ-2 מיליון חתולי רחוב וחתולי פרא (Feral cats) וכ-1.4 מיליון חתולי בית חיים ברחבי ניו זילנד, שתושביה מאמינים שהם אחראים לחיסול חיות וציפורים מקומיות ומכנים אותם ‘Bird killing machines’.
“אני שומעת יותר ויותר אנשים שאומרים לי שהם בעלי חתולים והם יהיו האחרונים שלהם”, אומרת מנהלת ארגון שימור “היחס שלנו לחתולים באמת משתנה.”
בני זוג סיפרו לעיתון מקומי, שלאחר שהחתול שלהם נפטר לפני 15 שנה, הם החליטו שימיהם כבעלי חתולים הסתיימו “אשתי ואני אוהבים חתולים, אבל הבחנו אחרי שהחתול מת, כיצד ציפורים ולטאות חוזרות לגינה שלנו. יש אצלנו ציפורים נדירות שמקננות בגינה שלנו, הן לא היו שם אם היה לנו חתול”.
על פי סקר של Companion Animals בניו זילנד, הבעלות על חתולים בקרב משקי הבית בניו זילנד, ירדה בהתמדה במהלך העשור האחרון – מכמעט מחצית (48%) ממשקי הבית המחזיקים חתול ב-2011, ל-41% עד 2020. על פי נתוני CANZ, מספר חתולי הבית ירד בכ-200,000 – למרות שהאוכלוסייה גדלה.