היין המבעבע המפורסם העולם, מיוצר בחבל שמפניה Champagne בצפון מזרח צרפת, הזרוע בעשרות כרמים קטנים, המייצרים את המותגים הנודעים Taittinger, Veuve Clicquot-Ponsardin, Krug, Pommery ו-Ruinart. מתחת לנוף הפסטורלי והנהנתני הזה, מסתתרים קילומטרים של מנהרות, אולמות וחדרים תת קרקעים עצמים, שנחפרו בגיר המוצק עוד בתקופה הרומית, בשנת 80 לפנה"ס. החל משנת 1600 הם שימשו להבשלת בקבוקי שמפניה באוויר הטחוב והקריר ואילו במהלך מלחמת העולם הראשונה, המבוכים האלה של מרתפים מלאים ביינות יוקרתיים, הפכו לערים תת-קרקעיות, כאן מצאו תושבי חבל שמפניה מחסה מהרס המלחמה שהשתוללה מעל פני הקרקע. הם חפרו מתחת לקרקע בתי ספר, בתי חולים, חללים לשינה ומרגוע ומקלטים, שם ניהלו את חייהם במשך שנים, מתחת לזוועות שמעליהם.
העיר העתיקה Reims, אשר מסביבה עשרות אלפי דונמים של כרמים, עתירה היסטוריה. ב-1914 היא שימשה יעד אסטרטגי, שעמד בדרכו של הצבא הגרמני, שעשה דרכו מבלגיה לכיוון פריז. זה היה גם יעד מוראלי וסמלי, מאחר וזה המקום שבו הוכתרו עשרים וחמישה מלכי צרפת, החל עם לואי ה-12 בשנת 1223. בשליטתה של הקתדרלה העצומה, בת 800 השנים של נוטרדאם דה ריימס, זה המקום שבו ז’אן ד’ארק בת השבע עשרה, ילדה את צ’ארלס השביעי.
בספטמבר 1914 גילה הצבא הגרמני שהצרפתים יגנו עד טיפת דמם האחרונה על עירם והוא החליט להשמיד אותה. 3,000 פגזים יפלו על העיר ביום אחד. אזרחי ריימס לא נמלטו מהעיר ובמקום זאת, בנו לעצמם מקלט מתחתיה. שם היו מערות ענקיות שחפרו הרומאים במאה ה-1 לספירה והם נודעו בשם les crayères ושימשו מאוחר יותר לאיחסון קריר (11 מעלות) של שמפניה.
מנהרות רחבות ידיים כאלה נמצאו במיוחד בפומרי, היקב שיצר את השמפניה ברוט הראשונה. הוא נוהל על ידי אישה – Madame Jean Alexandrine Louise Pommery, שלקחה את ניהול הכרם לאחר מות בעלה בשנת 1860. היא הייתה היזמית ואדריכלית של פרויקט הבנייה הענק שחיבר את חציבות הגיר הרומאיות, עם 18 קילומטרים של מנהרות, קמרונות ומעברים תת-קרקעיים, שעוטרו בפסלי אל היין בכחוס.
כאשר הפצצות הגרמנים ריסקו את העיר, המערות של מאדאם פומרי הפכו במהירות לעיר תת קרקעית, שם ניהלו התושבים את חייהם, לצד עשרות אלפי בקבוקי שינה של שמפניה מאובקת. משפחות גרו בחדרים תת-קרקעיים וילדים למדו בכיתות אשר בבתי ספר תת קרקעיים ויצאו לשחק ברחבות תת קרקעיות. חל איסור מוחלט ובמיוחד היה מסוכן, להוציא את האף מחוץ לעיר התת-קרקעית.
עם זאת, לא יאומן, אבל בשנת 1914 עדיין ייצרו שמפניה במקום – הענבים נבצרו על ידי ילדים, אמהותיהם וסביהם. בשנת 2013, Sotheby’s מכרה במכירה פומבית שני בקבוקים של בציר Moet & Chandon 1914, ב-25,000 דולר. באוקטובר 1914, קטפו ענבים לייצור השמפניה היוקרתית ודיווחו באותו זמן, כי יותר מעשרים תינוקות רכים נהרגו בהפגזה הגרמנית.
היום שאחרי: תעשיית השמפניה מעסיקה כיום מעל 30,000 עובדים והיא מייצאת ל-190 מדינות. המרתפים התת-קרקעיים של היקבים הצרפתיים הללו, מתויירים מאד כיום. בולטים בתוכם, יקב Château de Meursault, שנבנה במאה ה-14 על ידי הנזירים של Cîteaux ומכילים 700,000 בקבוקים ויותר מ-2,000 חביות יין. יקבי Taittinger, Reims מהמאה הרביעית, שהוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו. יקב Ruinart, שהוקם ב- 1729, מה שהפך אותו לבית השמפניה הראשון של צרפת והוא נחשב כאנדרטה היסטורית. Cattier, Chigny Les Roses, בית שמפניה שנוסד בשנת 1763. Château Margaux בעל שם עולמי, המייצר מהדורה מוגבלת של יינות מהיקרים ביותר שנמכרו אי פעם.
