Halcyon Gallery בלונדון, תפתח לציבור תערוכה גדולה של עבודות חדשות של האמן, המוסיקאי, פזמונאי וחתן פרס נובל לספרות 2016, בוב דילן.

התערוכה The Beaten Path תפתח לציבור ב -5 בנובמבר (עד 11 בדצמבר) ותכלול אוסף רחב של ציורים בצבעי מים ועבודות אקריליק על בד, המתארים נופים עירוניים אמריקאים, דרך עינו של האמן.
זו תערוכת הציור הרביעית שמציג דילן, מאז שנת 2008. בראיון נדיר שערך לאחרונה עם הטלגראף הלונדוני, הוא אמר “אני לא אובססיבי עם הציור”, הוא צוחק “זה לא כל מה שאני עושה. יש עוצמה מסוימת בכתיבת השיר ואתה צריך לזכור למה אתה כותב את זה ועבור מי ובשביל מה,” הוא אומר. “ציורים וסרטים ניתן ליצור לצורכי תעמולה, מה ששירים לא יכולים להיות”.

.
הציורים הראשונים של דילן נחשפו לציבור תחילה בעטיפות התקליטים שצייר ללהקת The Band ב-1967 ולאלבומו “דיוקן עצמי”, ב-1970. לפני תשע שנים יצא לאור בגרמניה ספר ציורים שלו.
את הציורים הנכחיים צייר במהלך נסיעותיו ברחבי ארה”ב לצורך הופעות. “ובכן, אני מכיר את הארץ די טוב, באמת, הגלריה הייתה כנראה מודעת לכך, מדי”, הוא אומר. “בהתחלה זה היה רק ​​סדרה של נופים שהם הציעו שאצייר – נופים שאין בהם אנשים – אז עשיתי את זה. מבחינתי, זה אומר הרים, אגמים, נהרות, שדות וכן הלאה. זמן מה לאחר מכן הם הרחיבו את הרעיון וכללו חזיתות עיר, גשרים, מכוניות, רחובות ותיאטראות. כל דבר בחוץ. זה לא רעיון שהייתי חושב עליו בעצמי, למרות שאני יכול להתחבר אליו.”
דילן מתברר, לא להוט להסביר את ציוריו כמו שהוא לא נוהג להסביר את שיריו. “אנשים שונים קוראים דברים שונים במה שהם רואים,” הוא אומר. “זה הכל סובייקטיבי.”

.
דילן מופיע בקונצרטים ונמצא בדרכים כמעט ללא הפסקה מאז 1988, תופס הזדמנויות לשרטט ולצייר. בדרך זו, הוא לא קשור בלוחות זמנים, שיטות או מיקומים. “אני פשוט עושה את זה”, הוא אומר. “בכל מיני מקומות. בכל מקום שאני נמצא, באמת. אתה יכול לשאת לוח ציור בכל מקום. בצבעי מים קל לעבוד בכל מקום. הכנים והצבעים ניתן להעברה. באקריליק ושמן אני משתמש באולפן דמוי אסם או שטח גדול יותר. אני יכול לעבוד בסדנאות של ציירים אחרים. אני בדרך כלל נימנע מלשבת מרחובות צפופים. אתה פשוט צריך למצוא תצפית שמרגישה נכון. כל הדברים האלה לוקחים זמן. יש תהליך. אני בדרך כלל עובד על יותר מציור אחד בכל פעם. כל אחד הוא שונה, בהתאם למידת המורכבות”.

.
לפני כמה שנים, דילן החל לפסל מתקני ברזל ענקים, חלק מהם יופיעו בתערוכה הקרובה. ביל קלינטון קיבל את אחד השערים שלו ליום הולדתו ה-65. “פיסלתי בברזל אפילו בצעירותי בעיר מולדתי היבינג, מינסוטה, אבל זה תמיד היה רק ​​תחביב”, הוא אומר. “אני לא זוכר עצמי לא עושה את זה. זה פשוט לא משהו שחשבתי שמישהו אחר יהיה מעוניין בזה. רוב פסלי הברזל שלי עד השנים האחרונות, היו רק עבור חברים ובני משפחה או לעצמי”.

.
דילן אינו רואה שום מגבלות בביטוי אמנותי, אבל הוא מזהה מגבלותיו. “יש הרבה דברים שאני רוצה לעשות”, הוא אומר. “הייתי רוצה לנהוג במכונית מרוץ על המסלול באינדיאנפוליס. הייתי רוצה לבעוט שער במשחק פוטבול. הייתי רוצה להיות מסוגל להכות בבייסבול. אבל אתה צריך לדעת את המקום שלך. אולי יש כמה דברים שהם מעבר לכישרון שלך. הכל לוקח זמן. אתה צריך לכתוב מאה שירים רעים לפני שאתה כותב אחד טוב ואתה צריך להקריב הרבה דברים שאתה מוכן. תרצו או לא, אתה לבד זה שצריך לעקוב אחרי כוכב משלך.”