האמן הסיני שו ג’ן ידוע בעבודות המציגות רגע מעורר תמיהה. הוא אחד הדמויות המובילות בדור הצעיר של האמנים הסינים והוא משלב אירוניה והומור ביצירותיו, לצד ביקורת על עולם האמנות ומערכות פוליטיות של ניצול אנושי. זו אחת היצירות המוזרות ביותר שלו, In Just a Blink of an Eye, שהוצגה במוזיאון לאמנות עכשווית (MOCA), לוס אנג’לס ובה האמנים קופאים באוויר באותה תנוחה, למשך שעות. הם נשענים לאחור, לא נוגעים בקרקע, משתלשלים תלויים באוויר עם ידיהם פרושות, בעוד כף רגלם מרחפת מעט מעל הקרקע.
המיצב הועלה לראשונה בסין בשנת 2005, כביקורת על תנאי העבודה הבלתי אנושיים במפעלים ברחבי סין ועל הכלכלה הגלובלית הלא יציבה. הממשלה הסינית גנזה כצפוי את המיצב.
כאן, העבודה עוסקת במושגים של הגוף כחומר, בוחנת את גבולות האפשרויות הפיזיות והקוגניטיביות, כאשר הצופה מנסה להבין את מה שאנו רואים ומהי התחבולה בה משתמש האמן, כדי להערים על כח הכבידה. רבים מבקשים תשובה לשאלה מהמוזיאון, אבל המוזיאון מְמָאֵן לחשוף את הטריק.

אז איך זה בעצם עובד?
האשליות המרחפות מושגות באמצעות מיקום אסטרטגי של לוחות ומוטות פלדה, היוצרים מבנה כמעט בלתי ניראה (במיוחד בצילומים), עליו נשענים האמנים. שטיח מכסה את צלחת הבסיס של המתקן שמחזיק אותם והמבצעים מסתירים את עמודי הקונסטרוקציה באמצעות בגדים רחבים או שרוולים ארוכים.
השקט של המציגים הוא זה שמעורר ציפייה אצל הצופים, העוצרים את נשימתם בציפייה לקריסה. לרגע הם ניראים כמו פסלים, עד שמבחינים בכך שהם ממצמצים בעיניהם.