הצייר Egon Schiele מוכר בזכות העוצמה המופרעת, הגופים המעוותים והמיניות הגולמית שתיאר בציוריו, שרבים מהם דיוקנאות עצמיים. לפני שנפטר בגיל 28, הוא הספיק ליצור למעלה מ-3,000 יצירות על נייר וכ-300 ציורים, שנחשבו לעתים קרובות מזעזעים ופוגעניים בשל הארוטיות המפורשת והבלתי מתנצלת שלהם.
הקוו הזוויתי שהוא שרטט בחדות ושילוב הצבעים, קטלגו אותו כסנונית ראשונה של האקספרסיוניזם האוסטרי, שדחה מוסכמות טיפוסיות של יופי והכניס כיעור ורגש מוגזם לאמנות.
שילה, נולד ב-1890 למנהל תחנת רכבת והוקסם ממסילת הברזל והקטרים והיה מבלה שעות רבות בציורן. אביו היה מתוסכל מכך שבנו לא מעוניין לעבוד בתחום הרכבות אלא רק לצייר אותן והשמיד את ספרי הסקיצות שלו.
שילה למד באקדמיה Bildenden Künste, שהייתה שמרנית וגרמה לו לנשור לאחר 3 שנים, מתוסכל מהסגנון השמרני ומקובע של המורים שלו. הוא ועוד כמה סטודנטים לא מרוצים, כולל האמנים אוסקר קוקושקה ומקס אופנהיימר, הקימו את Neukunstgruppe, או New Art Group, וקיימו תערוכות רבות יחד במהלך השנים.
גוסטב קלימט היה מנטור של אמנים צעירים והתרשם במיוחד משילה לאחר שפנה אליו ב-1907. כמו שילה, גם קלימט ספג אש במהלך הקריירה שלו בגלל אלמנטים פורנוגרפיים באמנות שלו. קלימט קנה את הציורים של שילה, הכיר לו דוגמנים ודוגמניות לציוריו והכיר לו פטרונים פוטנציאליים. בחלק מיצירותיו המוקדמות של שילה נמצא קווי דמיון לאלו של קלימט, למשל התנוחה של הקרדינל והנזירה של שילה Cardinal and Nun (Caress) משקפת את זו של “הנשיקה” האיקונית של קלימט. השניים המשיכו לחלוק הערכה הדדית לכל החיים, ידידות ולפי השמועות, אהבה של אותה אישה.
כששילה היה בן 21 הוא פגש את Walburga Neuzil בת ה-17, הידועה בשם Wally, שדיגמנה בעבר עבור קלימט והמשיכה להיות המאהבת שלו, בתקופות מסויימות גם לאחר שהכירה את שילה. יחד הם עברו לעיר קטנה בשם קרומאו, ממנה הגיעה אמו של שילה, אך עד מהרה גורשו על ידי התושבים שלא ראו בעין יפה את אורח החיים הבוהמייני שלהם ואת הנוהג של שילה לגייס נערות מתבגרות שידגמנו עבורו.
בשנת 1912 עברו שילה ו-וולי לאזור נוילנגבק, שם נעצר שילה בגין פיתוי וחטיפת נערה צעירה. למעלה ממאה רישומים שלו נחשבו בלתי הולמים ונתפסו בסטודיו שלו, מה שהוסיף לכתב האישום שלו גם הצגת חומרים פורנוגרפיים לקטינים. לאחר שבילה 21 ימים במעצר, הוא נמצא בסופו של דבר אשם רק באישום האחרון. הוא נידון ל-3 ימי מאסר נוספים, על ידי שופט ששרף את מהציורים שלו לפניו. לאורך כל ימי מאסרו, וולי נשארה נאמנה וסיפקה לו מזון מאחורי הסורג והבריח.
אלא שמעבר לכביש מהסטודיו של שילה, בווינה, גרו האחיות הארמס, אדית ואדל. שילה החליט שזה יהיה רעיון טוב להתחתן עם אדית, שהגיעה ממשפחה ממעמד גבוה יותר מזה של וואלי, שבאה מרקע עני ואולי אף עבדה בזונה בצעירותה. עם זאת, הוא עדיין ביקש לשמור על מערכת היחסים שלו עם וולי והציע לה שהם ייצאו לחופשה בכל קיץ בלי אדית אשתו. וולי, מיד כששמעה זאת, עזבה אותו ולא ראתה אותו שוב. שילה ואדית נישאו ב-1915.
קלימט מת ב-1918 ממגפת השפעת הספרדית שהכתה באירופה, 3 שמנים אחרי מות אשתו אדית ההרה, מאותה מחלה.