התוכנית התפרסמה לראשונה בג’רוזלם פוסט ואחר כך באל ג’זירה. העיתונאי רון בן ישי כינה את התכנית “חזון סינגפור” של בנימין נתניהו.
על פי התכנית “עזה 2035″, אזור הסחר החופשי יקיף את 141 הקילומטרים הרבועים המרכיבים את רצועת עזה ויכלול גם את נמל אל-עריש, בחצי האי סיני ואת שדרות.
אזור הסחר החופשי החדש ינוהל על ידי ישראל, מצרים ומה שנתניהו מכנה רשות השיקום של עזה (GRA) – סוכנות מוצעת בניהול פלסטיני, שתפקח על השיקום בעזה ו”תנהל את הכספים של הרצועה”.
התכנית מבהירה כי לא תקום בשטח מדינה פלסטינית, במקום זאת, עד 2035, עזה והגדה המערבית, יועברו לשליטת הרשות הפלסטינית וישראל תהיה אחראית לביטחון באזור הסחר החופשי.
על פי דו”ח שפרסם האו”ם ב-2 במאי, למעלה מ-70% מהבניינים בעזה נהרסו והערכה היא שבנייתם מחדש, תעלה 40-50 מיליארד דולר. התוכנית מבטיחה לחלץ את עזה “ממשבר לשגשוג” והיא כרוכה ב”בנייה מחדש יש מאין”.

בסך הכל, עזה 2035 תמומש בשלושה שלבים. הראשון, מיגור החמאס והוא ימשך שנה. השלב השני יימשך בין 5 ל-10 שנים, במהלכן סעודיה, איחוד האמירויות, מצרים, בחריין, ירדן ומרוקו “יפקחו” על שיקום עזה. השלב האחרון יהיה כאשר יחתם הסכם אברהם והפסטינים יתחייבו ל”שלטון עצמי פלסטיני”, אך ללא מדינה.
מבין המדינות הערביות שהוזכרו, איחוד האמירויות היא היחידה שהגיבה על התוכנית. שר החוץ של איחוד האמירויות, שייח’ עבדאללה בן זאיד אל-נהיאן, אמר: “איחוד האמירויות הערביות מגנה את הצהרותיו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הקורא ל[איחוד האמירויות] להשתתף במינהל האזרחי של רצועת עזה, שנמצאת תחת כיבוש ישראלי”. עוד נכתב בהודעה כי “איחוד האמירויות מדגיש כי לראש ממשלת ישראל אין את היכולת המשפטית לנקוט בצעד זה והמדינה מסרבת להיגרר לכל תוכנית שמטרתה לספק כיסוי לנוכחות ישראלית ברצועת עזה”.
ב-15 במאי הביע יואב גלנט התנגדות לעזה 2035 ואמר שהוא מתנגד לכל שלטון צבאי ארוך טווח של ישראל על עזה. הביקורת של איחוד האמירויות פורסמה למחרת, ב-16 במאי. ארצות הברית  פנתה לשלוש מדינות ערביות להשתתף בכח שישלוט ברצועה ביום שאחרי, על פי דיווח של העיתון “פייננשל טיימס”, שציין כי מצרים, איחוד האמירויות ומרוקו הביעו תמיכה עקרונית במהלך, אך דרשו בתמורה שוושינגטון תכיר במדינה פלסטינית. סעודיה סירבה ליוזמה.

ההדמיות הנילוות לתכנית, שנוצרו עם AI, מציגים גורדי שחקים עתידניים, שדות סולאריים ומפעלי התפלת מים בחצי האי סיני, מסדרון רכבת מהיר חדש לאורך כביש סלאח אל-דין (הכביש הראשי של עזה המחבר את העיר עזה ורפיח) ואסדות נפט מול קו החוף של עזה. מיקומן של אסדות הנפט אינו מופרך: בשנת 2019, אנליסטים של האו”ם העריכו שיותר מ-3.2 מיליארד חביות נפט אגורות מתחת לקרקע באזור הנמל של עזה והגדה המערבית, המוערכות בשווי של מיליארדי דולרים.
על פי התרשימים, עזה משמשת צומת בנתיב סחר היסטורי במזרח התיכון בין קהיר לבגדד, לאירופה ותימן. עזה 2035 תנצל את המשאב הגיאוגרפי הזה על ידי הוספת שירות רכבות חדש מזרח-מערב בין אלכסנדריה, מצרים והעיר עזה. זה גם יוסיף שירות רכבות מצפון לדרום, בין עזה ל-NEOM – העיר הסעודית המומקת בהשקעה של 500 מיליארד דולר. הנתיב הזה יפתח הזדמנות לחברות טכנולוגיה, מפעלים וייצרני רכבים חשמליים, לעבור לאזור הסחר החופשי עזה-עריש-שדרות, נכתב במסמך.
לרכבת ישראל יש כיום 66 תחנות והנתיב שלה מסתיים בדרום, בדימונה. במסגרת עזה 2035, קו עזה-NEOM החדש ירחיב את השירות מדימונה לעקבה, ירדן ולאחר מכן יתחבר ל-NEOM. קו עזה-NEOM ייעצר בבאר שבע ולאחר מכן יתפצל בצומת ליד שדרות, עם רכבות לרפיח או לתל אביב – חיפה.
בצפון עזה תהיה גם “עיר חדשה לייצור רכבים חשמליים”. בדרום, יהיו מסילות ברזל חדשות בין עזה לנמל אל-עריש הימי של חצי האי סיני ונמל התעופה אל-גורה, מרכז אזורי קטן, 12 קילומטרים דרומית לרפיח. הוא יקשר עם המסדרון הכלכלי של הודו-מזרח התיכון-אירופה (IMEC), יוזמת דרך המשי לחיבור אסיה ואירופה.