היא דוגמא לארכיטקטורת הבארוק המקסיקנית, מהמאה ה -17 (הושלם ונחנך ב- 16 באפריל 1690), פסגת הבארוק הספרדי החדש והיא תוארה בתקופתה כפלא השמיני של העולם. בנייה מסוג זה משקפת את הרווחה הכלכלית של הכנסיות באותן שנים ואת הפאר שבו תוכננו והוקמו כנסיותיה.
הקפלה מלאה בסמליות, כאשר כל אלמנט מייצג משהו שקשור לקתוליות ולאמונות הדומיניקניות. התוכנית האדריכלית היא בצורת צלב לטיני וכולה מהווה במה לאמונה ופנטזיה, שם לכל אלמנט יש משמעות מדויקת, עם ייצוג  של שלושת המעלות התיאולוגיות: אמונה, תקווה וצדקה.
הבניין הוא חלק מהמרכז ההיסטורי של פואבלה סיטי, שנוספה לרשימת המורשת העולמית של אונסק”ו בשנת 1987.