כל יזם של עסק מסחרי יודע שמיקום העסק הוא קריטי להצלחתו. יפן, למשל, הקימה את שדה תעופה הבינלאומי Kansai International Airport, אוסקה, אבל הוא עומד להיעלם מתחת לגלים.

זהו אחד מנמלי התעופה הייחודיים בעולם, שנפתח ב-4 בספטמבר 1994, בתכנונו של אדריכל העל האיטלקי Renzo Piano. ב”ניו יורק טיימס” נכתב עם פתיחתו “אולי שדה התעופה המרהיב ביותר שנבנה עד כה, עבודה בוגרת של אחד האדריכלים המסקרנים בעולם ועבודה הנדסית דרמטית”.
שדה התעופה נבנה על שני איים מלאכותיים במפרץ אוסקה, זאת אחרי ששדה התעופה ששימש עד אז את העיר היה קטן מדי, גם העיר הייתה קטנה מדי להרחיב אותו והמהנדסים נשאו עיניהם לעבר הים.
תחילה יצרו בסיס יבש מחול שנחפר מקרקעית הים ובנו עליו מסלול המראה אחד על אי אחד, כבר ב-1994 ומסלול שני נפתח באי המלאכותי השני ב-2007. גשר מעל הים קישר את שדה התעופה לעיר רינקו, אוסקה. הפרויקט עלה כמעט 20 מיליארד דולר.
תוך שש שנים החל שדה התעופה לשקוע בים. כדי לייצב אותו ולעצור את השקיעה, הושקעו 148 מיליון דולר נוספים: תשע מאות עמודי תמיכה המחוברים לשקעים הידראוליים, הוצבו מתחת לשדה התעופה וגם הוצבו לוחות ברזל נוספים מתחת למערכות ההידראוליות. אך הכל ללא הועיל, שדה התעופה המשיך לשקוע במים.
נמל התעופה של קנסאי נתון גם לחסדי אסונות טבע וסופות. בשנת 1995 הוא סבל מרעידת האדמה הגדולה של הנשין ובשנת 2018, סופת טייפון, כל אלה הציפו את מסלולי ההמראה וגם האיצו את שקיעתו. מומחים צופים שהוא עשוי להימצא במצולות הים בשנות ה-2050.
שדה התעופה משמש כעת כתחנה קריטית עבור חברות התעופה הגדולות באסיה, כגון Nippon Airways, Japan Airlines ו-Nippon Cargo Airlines. עם למעלה מ-20 מיליון מבקרים שנתיים, נמל התעופה קנסאי מדורג בין נמלי התעופה העמוסים ביותר באסיה. אוסקה עצמה היא העיר השלישית בגודלה ביפן, מה שמגביר עוד יותר את דחיפות הצלת האתר מטביעה בים, אך המומחים עדיין אובדי עצות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית אדריכלות
+כתבות מומלצות
הבית העגול, מול הר הגעש
אדריכלות
הבית העגול, מול הר הגעש
  הוא משתלב בסביבתו עם צוקי הבזלת ועצי אלון קדומים, משקיף לנוף היחודי של
בית הפריסקופ עשוי ממראות הניתנות להזזה
אדריכלות
בית הפריסקופ עשוי ממראות הניתנות להזזה
  בית הפריסקופ אמור להיות בנוי כולו מתחת לפני הקרקע וכולל פטיו מרכזי גדול
בניין המשרדים החדש של BIG, אותו תכנן לעצמו
אדריכלות
בניין המשרדים החדש של BIG, אותו תכנן לעצמו
  המשרד שבנייתו הושלמה השנה, ישרת צוות בן 300 איש של החברה שבסיסה בקופנהגן.

תגובה אחת

  • סרג'יו דב רוזן, ים חוף רוזן מהנדסים יועצים הגיב:

    הכותרת של הכתבה מטעה כי השדה לא צף ולא נבנה כשדה צף ובינתיים טרם הוכח כי יש יתכנות הנדסית לבניית שדה תעופה בגודל הנדרש על אי צף. השקיעות היו ידועות מראש ולכן נבנה על ג’קים, רק שלא בדקו מספיק את תכונות תת הקרקע שם ולכן התקבלו השקיעות הגדולות. יחד עם זאת, יש שדה תעופה נוסף שנבנה על אי מלאכותי מול קובה. שם גם יש עוד 3 איים שנבנו ע”י ייבוש, שמשמשים כבר עשרות שנחם לפעילויות תעשייה, מגורים ותיירות. ביפן יש עוד מספר שדות תעופה שנבנו על ייבוש מלאכותי בים שלהם אין את הבעיות של קאנסאי, ויש עוד שדות תעופה רבים על ייבוש ימי כאיים בסין, באוסטרליה, בארה”ב ועוד. גם בארץ נבחנה אפשרות הקמת שדה תעופה בינלאומי ע”י צוות דו-ממשלתי ישראלי הולנדי בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת, שמצא יתכנות הנדסית, סביבתית, כלכלית ומשפטית לשדה כזה. למרות זאת, היו מתנגדים רבים ששמו מקלות בגלגלי קידום ביצוע איים. ב2018 משרד התחבורה הזמין מחקר אצל חברה הולנדית שקבעה ב2020 כי יש יתכנות הנדסית מול גלילות או מול חדרה, אך אין יתכנות עקב העלות הכלכלית של חומרי המילוי. אני הגשתי הצעה להקמת שדה תעופה על אי מלאכותי מול טירת הכרמל בעלות נמוכה משמעותי מהאומדן ההולנדי, חלופה בעלת יתרונות משמעותיים לעומת החלופות שבחנו ההולנדים, שאת המיקום שהצעתי ואת מקורות חומר המילוי כלל לא ידעו ולא בחנו. הצעתי כי התכנית תיבחן על ידי חברה זרה בעלת רקורד מוכח מקצועי מתוך סל של מספר חברות בינלאומיות נדחתה על הסף, לעניות דעתי משיקולים זרים וחוסר הבנה וידע מקצועי. גם לאור תחזיות שינוי האקלים, כולל עליית מפלס הים ועליית שכיחות סערות הגלים, החלופה שהצעתי היא נותרת המיטבית מכל החלופות הקיימות לשדה תעופה משלים לנתב”ג והמציאות תחייב את ישראל לצאת לבנייה והתרחבות בים עקב נסיגת החופים הצפויה וגידול האוכלוסין. לגבי איים צפים לשדות תעופה, בינתיים לא הוכחה ייתכנות הנדסית לאי בגודל הנדרש ומאידך ההשפעות הסדימנטולוגיות על החופים זהות לאלה של אי על עמודים או על מילוי

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*