אדריכלות נוטלת תפקיד משמעותי בהתפתחות זהות לאומית ותפיסות מודרניות של תרבות. האמן היפני Takahiro Iwasaki בוחן את תפקידו של מושג המסורת בבניית הזהות התרבותית באדריכלות היפנית. הוא יוצר מיניאטורות מפורטות של בניינים יפניים היסטוריים ועכשוויים, תוך חקירת פרשנותם בעולם העכשווי.
Takahiro Iwasaki נחשב כאחד מבני הדור של האמנים הצעירים המתעוררים ביפן החדשה. הוא יוצר מודלים מורכבים, מפורטים, עם פרשנות מחודשת של נוף עירוני עכשווי ומבנים היסטוריים איקונים. בשנים האחרונות, יצירות האמנות שלו משתתפות בירידים בינלאומיים רבים, גלריות נחשבות לאמנות ותערוכות גדולות. פסליו בסדרת מודל “השתקפות”, מקבלת את תשומת הלב הגדולה ביותר ואת רוב השבחים. היא מתמקדת בשבעה מהמבנים המקודשים ליפן, לכל אחד מערכת יחסים אינטימית עם חזותו המשתקפת שהוא מטיל במים המקיפים אותו. תוך משחק עם הקשר החזותי המרשים הזה, Iwasaki מרכיב מודלים תלת-ממדים מדויקים שמוצגים על תנאי, בדרך המשלבת את הבניין בפועל עם השתקפות האשליה שלו, כדי ליצור צורה אחת שלמה. העבודה הגדולה ביותר בסדרת מודל ההשתקפות, בחרה למשל כנושא שלה את הקבר הקדוש של שינטו של יצאקאשימה.
יצאקאשימה קבר קדוש ושער טוריי המפורסם שלה, הוא מהאתרים הנערצים והרוחניים ביותר של יפן. מתחם המקדש הוקם בשנת 593, בנה מחדש והורחב לתצורתו הנוכחית על ידי טאירה קייומורי הזה (שליט צבאי בן המאה ה-12) ב-1168. כל המקדש, כולל מסדרונותיו הרבים, המבנים המקודשים שבו ותיאטרון עתיק, בנויים על התדירות של הגאות והשפל, וכמו הגאות עולה המתחם כולו, בא לידי ביטוי צף על פני המים. עם מודל ההשתקפות (יצאקאשימה) 2013-14 , Iwasaki יוצר מחווה למסורות ההיסטוריות, האתגרים והתפיסות המסורתיות שלנו של אמנות ופיסול תלת-ממדיים. הפיסול, בקנה המידה הסוריאליסטי, מדהים בתשומת הלב לפרטים והדיוק.
דגם ההשתקפות חשוב לאמן באופן אישי. מקדש יצאקאשימה ממוקם במחוז הירושימה, בו Iwasaki נולד וגדל וכפי שהוא מסביר, הוא הבית הרוחני שלו.
בימי הביניים, הדתות ביפן, שינטו ובודהיזם, הציעו את ההבטחה של עולם הקיים בממד מעבר למציאות הרגילה. ממלכה אידיאליסטית זו ידועה באמונה הבודהיסטית כנירוונה, או גן עדן. מי שנכנס לעולם הזה ישוחרר מייסורים וכל קשר אל ההווה . אנשים פירשו נירוונה כעולם צף המשוחרר מגבולות כוח המשיכה. בהשראת רעיון זה, אדריכלים יצרו בניינים ותמונה המשתקפת החוברת אליהם יחד כדי ליצור אובייקט תלת ממדי ענק . הקבר הקדוש של שינטו נבנה על המים, כאילו היה מרחף באוויר, משוחרר מכוח הכבידה ומהמאבקים היומיומיים של החיים והרצונות. Iwasaki משתמש בעיקרון זה כדי לבנות מבנה שיוצר חוויה אוורירית חדשה של גן העדן הזה, ומאפשר למבקרים לבנות עולם משלהם בהשפעת העבודה השמימית, אשליה צפה.
המקדש נראה כמו חללית מעולם אחר, קורא תיגר על כוח המשיכה, מרחף בדממה תחת השמים הכחולים או בחשכת הלילה, מואר ברכות על ידי הירח. סדרת דגם השתקפות של Iwasaki משתמשת בעיקרון זה, הן בכדי לחלוק כבוד ליצירות המופת הארכיטקטונית ההיסטוריות האלה והן בכדי ליצור חוויה חלומית תלת-ממדית חדשה של חוסר משקל וגן עדן.
בשל מיקומו של המקדש, הוא אינו מוגן ופגיע לתנאי מזג אוויר קשים, הוא מוכה באופן קבוע על ידי סופות טיפון ומושמד בהזדמנויות רבות. אחרי כל הרס כזה, דייגים מקומיים אוספים את השברים ובונים את המקדש, משחזרים את צורתו המקורית. תהליך זה של הרס ובנייה מחדש, כבר מהווים עניין שבשגרה לאורך כל ההיסטוריה הארוכה של יצאקאשימה והוא הנחיל את הכישורים המפותחים של בניית מקדש, שנמסרו מדור לדור.
תחושה זו של חוסר משקל בעבודה האמנותית, יכולה לעורר תחושות של פגיעות ושבירות. Iwasaki פירק את המודל ל -14 חלקים משתלבים. זוהי טכניקה מודרנית המשמשת ליצירת מבנים עמידים ברעידת אדמה. מקורם בשיטה יפנית עתיקה שמשתמשת בפילוסופיה הטאואיסטית של “עמידות נמצאת בגמישות”. גישה זו מאפשרת למבנה, עם הרכיבים השבירים והעדינים שלו, לנוע ללא נקודות לחץ, מבטיחה את עמידותו – הסמלית של החוסן הלאומי של יפן.
Iwasaki משמש גם בעץ ברוש, חומר הבנייה המסורתי למקדשים, כדי ליצור את המודל שלו, מוצר. עץ לא מלוטש, שהצבע ופני השטח של העץ יבשילו בהדרגה עם גילו. Iwasaki רומז שזהות לאומית ותרבותית אינה מעוגנת, אלא נמצאת בתהליך של דיאלוג מתמשך בין שינוי הקשרים היסטוריים ומודרניים. תמונת הראי של הבניין והמדינה המרחפים, מאפשרת לצופים להתחבר מחדש ולשחזר את זהותם.
ההישגים הטכנולוגיים של Iwasaki משולבים עם מודעות חריפה לארעיות של הקיום, יצירת דיאלוג עשיר בין הקונקרטי למופשט. בדגם השתקפות, Iwasaki נשען על התפיסה שלנו להפוך את החוויה שלנו עם ארכיטקטורה ממבנית למדינת אוטופיה, חיבור התפיסה המודרנית של יפן עצמית מבחינה תרבותית, עם העבר הרוחני שלה.
