לביתן חדש שנבנה על ידי משרד אדריכלים לונדוני, יש "עור" חי מפלסטיק מלא אצות, שמייצר חמצן וסופג כמויות גדולות של פחמן דו חמצני.
בעתיד, בניינים ירוקים עשויים להיות ירוקים בפועל. ביתן שנחשף ב אקספו 2015 במילאנו, מדגים כיצד פלסטיק מלא אצות, יכול לשמש “עור” חי לבניינים.
“הטכנולוגיה הזו היא באמת די מרגשת עבורנו, כי זו הפעם הראשונה שאנחנו משתמשים בחומר הזה למטרה כזו”, אומר Marco Poletto המייסד והשותף של ecoLogicStudio, משרד ארכיטקטורה ועיצוב עירוני לונדוני, שיצר באקספו את ביתן EcoLogicStudio, כמבנה גן ראוותני עטור אצות.
הביתן עשוי מ-tetrafluoroethylene אתילן (ETFE), חומר בניין פלסטי שקוף, שעשה לו שם כשהשתמשו בו במרכז ספורט מים, לייצור קוביית המים שנבנתה עבור אולימפיאדת בייג’ין 2008. הפנים החלולים של החומר ETFE מלאים במים וספירולינה, סוג של אצות, המשמשות לעתים קרובות כתוסף תזונה. הצמיחה של האצות תהיה תלויה באור השמש והטמפרטורה, כמו גם בקלט מחיישנים דיגיטליים, המזהים נוכחות של אנשים ומשנים בהתאם את תזרים האצות, כדי ליצור דפוסים שונים. של התנהגות: כשיש יותר שמש, האצות גדלות ומתרבות ומכהות את הביתן, מעניקות צל לאנשים שמתחתן.
את חלק מהאצות ניתן יהיה לקצור בכל שבוע או שבועיים, לשימוש כתוסף מזון. כל מי שהצטרף לגל הטבעוני – צמחוני האחרון, מכיר את המלצת המומחים להשתמש בספירולינה וליהנות מסגולותיה הרפואיות. בעתיד, מבנים דומים יכולים להכיל סוגים שונים של אצות בכדי לשמש כדלק ביולוגי. אצות גם יעילות ביותר בקליטת פחמן דו חמצני וייצור חמצן – ולמרות שהעצים מקבלים את הקרדיט ומקבלים את כל האהבה של מחבקי העצים, האצות וצמחים ימיים אחרים מייצרים 70 אחוזים מהחמצן בעולם.
הביתן לקח חלק ביריד האיטלקי, שהוקדש לטכנולוגיות מזון חדשות. מועדון המעריצים של הספירולינה, שהיא עשירה בחלבון ורק תפלה בטעמה, מקווים שאולי יום אחד היא תהווה תחליף לבשר. כיום הספירולינה משמשת בעיקר כתוסף תזונתי, שמוסף בצורת אבקה למיצים או שייקים.
הצוות ב ecoLogicStudio כבר עובד על הטכנולוגיה הזו במשך שש שנים. הם מערבים בתכנון רשת של מומחים, הכוללים מיקרוביולוגים, אגרונומים, יצרני ETFE ומהנדסי מערכות מחשב. נכון לעכשיו, מבני ETFE עטופי אצות יעלו כ-1308$ למטר בכדי לבנותם, אם כי המחיר צפוי לרדת ככל שתתקדם הטכנולוגיה. הצוות מקווה ליישם את הטכנולוגיה בקנה מידה הרבה יותר גדול בעתיד, עד שבסופו של דבר כל הבניינים יכולים להיות לבושים ב-ETFE מלא אצות. “עורות” ירוקים אלה יספקו צל, ייצרו חמצן, מזון או דלק ביולוגי.
צוות המתכננים יצר אינטראקציה בין קירות האצות לבין המבקרים בביתן, במהלך ששת החודשים של התצוגה בתערוכה במילאנו. לאחר מכן הם מתכננים לקחת את מה שהם למדו ולשלב זאת בעיצובים בעתיד.
יש כמה תקדימים לארכיטקטורת אצות. בית חכם שנבנה בשנת 2013 בעיר המבורג בגרמניה, מכוסה 129 bioreactors – שאלה מיכלי זכוכית מלאים באצות. בימים שטופי שמש, צמיחת האצות בהם, יכולה לייצר מספיק חום בכדי לחמם קומות שלמות ומים בבניין. האצות שנקטפו שם פעם בשבוע, נלקחו לאוניברסיטה סמוכה להמרה לדלק אורגני.
אצות גם לקחו חלק במספר חידושים עירוניים אחרונים אחרים. הביוכימאי הצרפתי Pierre Calleja יצר אב טיפוס למנורת רחוב “אוכלת ערפיח” באמצעות אצות, אשר עושה שימוש במייקרו bioluminescent לתאורת רחוב תוך קליטת פחמן דו חמצני וייצור חמצן. בשנה שעברה, Cloud Collective, קבוצת עיצוב צרפתית והולנדית, בנתה גן אצות בתוך צינורות שקופים, מוצמדים על צידו של גשר מעל כביש ז’נבה. חקלאות המגדלת ספירולינה על גגות בתים פשטה כעת בבנגקוק, כסוג של מאגר לביטחון תזונתי עירוני לאוכלוסיה בעיתות מצוקה.
למרות שפרויקטים אלה מבטיחים ומעוררי תיקווה והשראה, חוסר היישום שלהם בקנה מידה גדול יותר, מרמז שהטכנולוגיה לא תחליף בירוק את הבטון האפור כצבע ערינו. החלוצים הללו מעריכים כי חזיתות מכוסי אצות תהיינה נפוצות בחמש השנים הבאות.
