הוא נולד בכפר גנדו, שם גדל ללא חשמל או זמינות של מים לשתייה, כך הוא למד כבר בגיל צעיר את חשיבות הסביבה הבנויה. “אני זוכר את החדר בו סבתא שלי הייתה יושבת ומספרת סיפורים עם מעט אור, בזמן שהיינו מתכרבלים זה בזה, מתקרבים ויוצרים מקום בטוח,” הוא נזכר “זו הייתה התחושה הראשונה שלי של מה זו אדריכלות.”
בהיעדר בית ספר כלשהו בגנדו, הוא גמל בליבו להיטיב עם חיי הקהילה ברגע שיסיים את לימודיו והפך את זה למשימה שלו באוניברסיטה הטכנית של ברלין. בשנת 2004 הוא חזר לעיר הולדתו ובנה את המבנה הראשון שלו, בית הספר היסודי גנדו, שנוצר בהנדסה מודרנית עם חומרים מסורתיים, כמו לבני חימר מקומיות. המבנה הפשוט ועם זאת אלגנטי ומלא רוח, זכה בפרס אגא חאן לארכיטקטורה. בשנה שלאחר מכן הקים את חברתו, Kéré Architecture, שיש לה כיום משרדים בברלין ובורקינה פאסו, כמו גם קרן Kéré, עמותה העוסקת בביצוע פרויקטים בגנדו.
האדריכלות שלו מקיפה כעת בניינים רבים ברחבי יבשת אפריקה, ביניהם מבני רפואה, חינוך ומגורים בבורקינה פאסו, קניה, מוזמביק ואוגנדה. “כולם ראויים לאיכות, לכולם מגיעה יוקרה וכולם ראויים לנוחות,” אמר “החששות משינויי האקלים, דמוקרטיה ומחסור הם משותפים לכולנו.”
שיא קריירה הגיע בשנת 2017, אז הוא קיבל לתכנן את בית סרפנטין הנחשק בגני קנסינגטון בלונדון. בהשראת עץ קדוש בגנדו, הוא בנה חצר סגורה למחצה שעליה חופת עץ ממוסגרת מפלדה עם אוקולוס מרכזי, שיצר מפל מדהים בכל פעם שירד גשם. המים נאגרו לשימוש חוזר בהשקיית הפארק שמסביב.
האדריכל גם הטביע את חותמו בארצות הברית, בבניית מגדלי סוסיה בפסטיבל המוזיקה והאמנויות של עמק קואצ’לה בקליפורניה, בשנת 2019 וכן, ביתן עץ למרכז אמנות במונטנה.

PHOTO: LARS BORGES. ERIK-JAN OWERKERK. IWAN BAAN

Francis Kéré, Lycée Schorge, Koudougou, Burkina Faso, 2016. Photo Daniel Schwartz/Gran Horizonte Media