שילוב של לימודי הנדסה עם לימודי סיעוד הוא חיבור לא שגרתי. שורץ בסנוסוף אדריכלים תכננו את הבניין כתשתית רחבה ומאפשרת ליצירת מפגשים של שתי הדיסציפלינות, כך שיוכלו להפרות ולהעשיר את חווית הלמידה והמחקר. המושגים שהנחו אותם בתכנון היו: קונטקסט, בר קיימא, We Learn, הליכתיות, כלכלה, משא ומתן, הסביבה, ארגון יעיל, שלביות, בימוי, תסריט, חווית לימודים ייחודית, חופש, שיתוף ועוד.

 

פרוגרמה
הבניין מכיל כיתות לימוד, מעבדות ואגפי צוות אקדמי. מתחם ההוראה האקדמית ממוקם בשתי הקומות הפוגשות את הקרקע המשופעת ומאפשרות נגישות הסטודנטים הן ממזרח (הכניסה) והן ממערב.
בקומה מעל ממוקמות מעבדות ההנדסה וסגל הפקולטה להנדסה, הקומה העליונה משמשת את המחלקה לסיעוד.
למרות שהמגרש יועד כולו עבור מבנה הפרויקט, האדריכלים בחרו למקם הבניין כך שתתאפשר תוספת בניה בעתיד ובכך למעשה יצרו עתודת קרקע יש מאין. קומות הבניין מקושרות ביניהן במהלך מדרגות המשכי רחב ומואר בתאורה טבעית (אור צפוני). מהלך תנועה זה מהווה ציר מרכזי של הבניין, מאפשר מקום למפגשים ומבטים, מעודד תנועה רגלית וקשרים בין אגפי הבניין השונים.

 

 

 

We Learn
המושג We Learnהפך עם השנים למאפיין המרכזי של מהות וסביבת הלימודים באקדמיה של רופין ולימים הפך לסלוגן המכללה. האדריכלים ביקשו להטמיע את המושג בבניין בצורה רחבה ככל הניתן והתוצאה התכנונית יוצרת מגוון של מקומות א-פורמליים המהווים תשתית להתרחשות זו – הפטיו, טריבונות הישיבה הפנימיות והחיצוניות, חדרי הסמינר לעבודה קבוצתית, אזורי למידה משותפים פתוחים ועוד.

 

 

אקלים
כיתות הלימוד, פונות לצפון ולדרום ומאפשרות תאורה טבעית נוחה. שדרת המדרגות והמעברים פונים למערב ולמזרח ומאפשרים אוורור ואקלום פסיבי של הבניין.

 

 

 

 

 

חללי הפטיו
בבניין מוקמו שני חללי פטיו אורכיים בקומה השלישית והרביעית האפשריים הכנסת אור טבעי לחדרי החוקרים ומהווים מקום מפגש א-פורמלי בין החוקרים לבין עצמם ובין הסטודנטים לחוקרים.

 

 

 

 

 

השפה העיצובית
מכיוון שהבניין הוא סוג של Hybrid-צירוף של פקולטות ופרוגרמות שונות, נעשה שילוב של מסות בינייניות המאורגנות מרחבית בדומה לקוביות "לגו"- גישה זו אפשרה לענות באופן מיטבי על דרישות הפרוגרמה השונות.

אדריכל: גבי שורץ
צוות תכנון: נעה חפץ, נופר בר, גיא מעוז, עומרי שורץ.
קונסטרוקטור: עמיר מגן
אדריכלות נוף: מילר בלום
ניהול פרויקט: ברנע הנדסה

 

 

 

 

 

לכל הכתבות בקטגוריית אדריכלות
+כתבות מומלצות
האדריכלות של המתחם החווייתי באיים הקנרים, בנוייה מלבה
אדריכלות ישראלית
האדריכלות של המתחם החווייתי באיים הקנרים, בנוייה מלבה
  מנריקה, יליד ארסיפה ב-1919, חזר ללנזרוטה בשנות ה-60, לאחר שנים של עיסוק אמנותי
קנגו קומה מעניק פרשנות שובבה למסורת ומודרניות, בשוויץ
אדריכלות ישראלית
קנגו קומה מעניק פרשנות שובבה למסורת ומודרניות, בשוויץ
  "אחד מעקרונות הפילוסופיה שלנו הוא ליצור הרמוניה בין אדריכלות, טבע וסביבה. לכן, בתחילת
20 הנשים האדריכליות המשפיעות ביותר, ששינו את פני התעשייה
אדריכלות ישראלית
20 הנשים האדריכליות המשפיעות ביותר, ששינו את פני התעשייה
  Zaha Hadid (1950 – 2016) ילידת בבגדד, עיראק, בשנת 1950, סיימה את לימודיה

תגובה אחת

  • זיו הגיב:

    בניין איום ונורא, המון חלל מבוזבז, אקוסטיקה נוראית. תכנון כיתות הלימוד מתחת לכל ביקורת.
    שומר נפשו ירחק

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.