אדריכלות יוצאת

1.
אדריכל העל ההולנדי רם קולהאוס נבחר לתכנן את האגף החדש של ׳המוזיאון החדש׳ בשכונות סוהו בניו יורק בצמוד למבנה האייקוני שתוכנן לפני 12 שנה.

מפתיע, אבל פרויקט המוזיאון החדש בניו יורק הוא הפרויקט הציבורי הראשון של OMA בניו יורק. מפתיע, כי המשרד של רם קולהאוס נחשב לאחד המשרדים החשובים והמשפיעים בעולם עם שלוחות בהולנד, ארה״ב, קטאר, סין ואוסטרליה. המבנה החדש אמור להיבנות בצמוד לאגף הישן שתוכנן בשנת 2007 על ידי משרד האדריכלים היפני SANAA. המבנה החדש ירחיב את בניין הדגל ועל פי התוכנית יכבד את המבנה הקודם אבל גם ישמור על זהותו הנפרדת. האגף החדש הוא בן שבע קומות וכולל כ-60 אלף מטרים רבועים, המיועדים לתצוגת אמנות, לפעילות חינוכית וחללים טכניים ומנהליים שונים.

במעמד הכרזת המבנה החדש אמר השותף הבכיר של המשרד שוהי שיגימאסטו: ״הבניין החדש יוצר זהות משלו אבל עדיין מחובר מאוד למוזיאון הקיים. המוזיאון החדש יהיה זוג סינרגטי שעובד באופן מרחבי ותוכני במקביל, ומציע רפרטואר של חללים שיתאימו לשאיפות האוצרות של המוסד ותוכניותיו המגוונות. לצד המבנה האנכי של המגדל הקיים, המבנה החדש ירחיב את הגלריות בצורה אופקית דרך חזית שקופה. רצינו ליצור פנים מאוד פומביות – החל מהכיכר החיצונית ומדרגות האטריום ועד חדרים מדורגים במפלס העליון״.

2.
60 שנה בדיוק לאחר מותו של גדול האדריכלים המודרניסטים פרנק לויד רייט, אונסק״ו העניקו גושפנקה ליצירתו והכריזו על בנייניו כמבני מורשת עולמית שיש לשמרן.

שמונה מבנים של האדריכל האמריקאי פרנק לויד רייט נוספו החודש לרשימת המורשת העולמית של אונסק”ו. הרשימה כוללת את ׳הבית על האשד׳ (Fallingwater) שנחשב לאחת מיצירות המופת האדריכליות המפורסמות ביותר של המאה ה-20. שבעת המבנים הנוספים שנכנסו לרשימה הן מוזיאון הגוגנהיים בניו יורק (1959) וחמישה מבני מגורים גדולים שתכנן במהלך השנים ברחבי ארה״ב. רייט נחשב לגדול האדריכלים במחצית הראשונה של המאה ה-20 והוא השפיע על דורות רבים של אדריכלים. יש הרואים בו אחד מחלוצי המודרניזם באדריכלות ומייחדים את סגנונו בשם “מודרניזם אורגני” – אדריכלות שמנסה להשתלב באופן טבעי והרמוני בתוך ההקשר שבו היא נתונה.

לאחר קבלת ההחלטה של אונסק״ו כתבה ברברה גורדון, מנכ”לית קרן לויד רייט: “הכרה זו על ידי אונסק”ו היא דרך משמעותית עבורנו לאמת מחדש את חשיבותו של פרנק לויד רייט בפיתוח האדריכלות המודרנית ברחבי העולם. קיימים מעל 400 מבנים שתוכננו ועוצבו על ידי רייט, ותקוותנו היא שהכרזת שמונת המבנים הללו תעלה את המודעות לחשיבות של שימור כל המבנים שלו כחלק חיוני מהמורשת האמנותית, התרבותית והאדריכלית שלנו״.

3.
האוסקר של האדריכלים: הוכרזו זוכי הפרס העולמי לאדריכלות לשנת 2019 וביניהם גם נציג ישראלי שתכנן מקלט לנשים מוכות בדרום תל אביב.

צילומים: עמית גרון

פרס האדריכלות העולמי נחשב לפרס הותיק ביותר בעולם האדריכלות, אדריכלות נוף, עיצוב פנים ותכנון עירוני. התוכנית הושקה על ידי מוזיאון שיקגו לאדריכלות ועיצוב בשנת 2005 כדי לתת ביטוי ליצירות האדריכלות הבולטות ביותר שתוכננו ברחבי העולם. מעל 120 פרויקטים מ-41 מדינות ברחבי העולם זכו בפרס היוקרתי לשנת 2019. הפרס מחולק לפי קטגוריות שונות החל משדות תעופה וגשרים וכלה במבני ציבור גדולים ובתים פרטיים. הפרויקטים נשפטים דרך מגוון קריטריונים כולל תכנון פורץ דרך, חדשנות, מעורבות קהילתית, נגישות וקיימות.

בקטגוריית המגדלים זכו צמד אדריכלים רוסים שתכננו את זוג גורדי השחקים ׳מגדלי הפדרציה׳ שנמצאים ב׳מוסקבה סיטי׳, מרכז העסקים הבינלאומי של מוסקבה. האדריכל הישראלי עמוס גולדרייך בשיתוף עם משרד האדריכלים יעקבס יניב זכו על תכנון מקלט לנשים מוכות בדרום תל אביב במסגרת קטגוריית מבנים קהילתיים. בטקס הכרזת הזוכים דיבר האדריכל ונשיא מוזיאון האדריכלות בשיקגו, כריסטיאן נרקויץ-ליין, על חשיבות המקצוע ועל האתגר העומד בפני קהילת האדריכלים בעולם: ״עיצוב הסביבה הבנויה הוא אתגר רציני עבור כל אחד, ולאדריכלים יש תפקיד חשוב לשנות את הדרך בה אנו רואים את העולם״.

אדריכלות נכנסת

1.
תערוכה חדשה במוזיאון תל אביב לאמנות מתמודדת עם השאלה כיצד האדריכלות מגיבה למשבר האקלים העולמי וההתחממות הגלובלית ומציגה פרויקטים אקטיביסטיים השואפים לשנות את הדרך שבה אנו חיים.

בתקופה שבה תופעות אקלים קיצוניות הן מהנושאים הבוערים בעולם, הולכים ומתחוורים נזקי הקפיטליזם והשפעתם ההרסנית על הסביבה. התערוכה החדשה ׳סולאר גרילה: תגובה בונה לשינויי אקלים׳ מציגה מגוון רחב של פעולות אדריכליות ועיצוביות הנעות בין מדע אקלימי בדיוני למחאות חברתיות, ובין תכנון ערי ספוג לעצים סולאריים. הגישה המובילה את התערוכה עוסקת בעיר עצמה (City as a Tool) ככלי לשינוי. בתערוכה מוצגים מקרי מבחן מערים שונות כמו שיקגו, מסדאר, הונג קונג, לונדון, קופנהגן, שנגחאי, ניו יורק ותל אביב. את התערוכה אצרה מאיה ויניצקי והיא אחת הראשונות העוסקות בנושא משבר האקלים מנקודת מבט אדריכלית.

הפרויקטים המוצגים בתערוכה מאורגנים בשישה פרקים שכותרותיהם שאולות משדות שיח עכשוויים הרווחים בקרב משרדי אדריכלות פעילים או אדריכלים אוטופיסטים, מתכנני ערים ונוף, אקטיביסטים ומפתחי אפליקציות, מחלקות סביבה של עיריות ברחבי העולם, חברות טכנולוגיה, מעצבי מוצר וסופרי מדע בדיוני. כל פרק מציג גישה מקצועית – חברתית, פוליטית, סביבתית או טכנולוגית – המקדמת מערכת יחסים שונה עם כדור הארץ שעליו אנחנו חיים. בתערוכה מוצגים אפיקי פעולה אפשריים בהתאמה לסביבה הגיאוגרפית: כמה מהם מיושמים בימים אלה בערים שונות בעולם, אחדים עתידים להיות מיושמים בעתיד, ואחרים יישארו כנראה בגדר אוטופיה.

2.
עכשיו, משהסתיימה סאגת שדה דב, והוא נסגר באופן רשמי הגיע הזמן לדבר על תכנון ואדריכלות. האם לשכונה החדשה שתקום במקומו יש סיכוי להיות שכונה עירונית או שמתוכננת לנו עוד שכונת מגדלים פרוורית גנרית?

באופן מפתיע התוכניות לרובע החדש שעתיד לקום על חורבות שדה דב שונות ממרבית התוכניות שמקודמות היום בישראל. על פי הצהרת הכוונות והתוכניות שפורסמו, הרובע החדש שואף להיות מרחב עירוני ואינטנסיבי בדומה למרכז תל אביב המוצלח. לפי עיקרי התוכנית, 2,500 הדונמים של שדה דב שהיא עתודת הקרקע הגדולה ביותר בגוש דן, תורכב מ-70% שטחים ציבוריים ו-30% יחידות מגורים; השטחים הציבוריים יכללו בין היתר 3,700 חדרי מלון חדשים ופארק חופי גדול שיתפרס על שטח של כ-300 דונם. שטחי המגורים יכללו 16 אלף יחידות דיור מתוכן 7,000 יחידות דיור במחירים מופחתים ובמסגרת תוכנית של דיור בר השגה שתעבור לניהולה של עיריית תל אביב.

גולת הכותרת של תוכנית הרובע היא אסטרטגיית התכנון הירוקה. בין היתר יוקמו מערכות מיקרו גנרציה ומערכות פוטו וולטאיות להפקת חשמל, גגות ירוקים עם צמחייה אקסטנסיבית להקלה על החום, ושימוש בחומרים מקיימים בתכנון הרחובות. על פי דברי המתכננים, שכונת שדה דב החדשה תהווה המשך ישיר למרכז תל אביב השוקק ובמקביל תתנהל על פי תכנון מתקדם וחסכוני. עכשיו נותר להמתין בסבלנות לפחות עשור.

3.
משרד אדריכלים בינלאומי ביצע בחודשים האחרונים במדבר הישראלי ניסוי מיוחד במינו להקמת מבנים ובתי גידול שיאפשרו לאסטרונאוטים לחיות על הירח ומאדים. זו פעם ראשונה שנערך בארץ ניסוי אדריכלי מסוג זה.

הניסוי השאפתני התקיים באזור המדברי של הנגב והוא נעשה על ידי משרד האדריכלים הדני Saga Space Architects בשיתוף עם D-MARS – מרכז מחקר אנלוגי ישראלי. הפרויקט דימה בניית מבנים ארעיים ומעבדות על פני המאדים. מבנה המעבדה הוא חלק מניסוי גדול יותר שבא לדמות סימולציה של חיים במאדים. המעבדה תשמש אב טיפוס למשימה ארוכת טווח שעתידה להתקיים בשנת 2020. האדריכלים מקווים לסייע לאסטרונאוטים לחיות בנעימים על פני השטח של מאדים, ולא רק לשרוד, שזה אתגר בפני עצמו. המעבדה במאדים אמורה להיות מבנה קל וקומפקטי כדי למזער את כמות הדלק הדרושה לניודה.

מדובר במבנה דק הדומה לאוהל אשר נפתח ונפרש על פני השטח וגודלו כ-140 מ״ר. הניסוי מאפשר לדמות את החיים של האסטרונאוטים באתר כאילו הם באמת חוקרים של כוכב לכת זר. השגרה היומית שלהם, כולל מזון, תקשורת ואתגרים אחרים תהיה דומה לזו שהם יחוו בעתיד במשימה האמיתית במאדים. הסיבה לקיום הניסוי בנגב היא היכולות לדמות בצורה טובה יחסית את הטופוגרפיה, מזג האוויר והקשיים שעל כוכב הלכת מאדים. ״אנחנו נלהבים לגבי אדריכלות החלל ובניית בתי גידול טובים יותר על הירח ומאדים״, אמרו האדריכלים הדנים שערכו את הניסוי.

Credit-Edi-Cliff-Ent